ההנדלי פייג' ויקטור (באנגלית: Handley Page Victor) היה מפציץ אסטרטגי סילוני בריטי שפותח על ידי חברת הנדלי פייג' ופעל בתקופת המלחמה הקרה. הוא היה המטוס השלישי והאחרון מסדרה V, סדרת מטוסים שפעלו בשירות חיל האוויר המלכותי הבריטי, לאחר האוורו וולקן והוויקרס וליאנט. המטוס נכנס לשירות ב-1958 והיווה חלק מכוח ההרתעה הגרעיני המוטס של הממלכה המאוחדת, אך יצא משירות כמפציץ ב-1968 בעקבות איתור סדקים בכנפיים, מעבר חיל האוויר המלכותי לטיסות בגובה נמוך כדי לחמוק מיירוט והכנסת הטיל הגרעיני הבליסטי פולאריס לצוללות הצי המלכותי הבריטי ב-1969.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. |
עובדות מהירות מאפיינים כלליים, סוג ...
סגירה
בעקבות הוויתור על משימות ההרתעה הגרעיניות המוטסות הפכה אחזקת צי המפציצים הגרעיניים למיותרת. מספר מפציצי ויקטור עברו הסבה למטוסי ביון, ועוד לפני הכנסת הפולאריס לשירות כבר החלה הסבת כמה מהם למטוסי תדלוק במקומו של הווליאנט. הסבות נוספות למטוסי תדלוק בוצעו בשלב מאוחר יותר, ומספר מפציצים מוסבים ביצעו משימות תדלוק אווירי של מטוסי וולקן במהלך מבצע אייל שחור, במסגרת מלחמת פוקלנד.
בזכות מורכבותו הטכנולוגית וביצועיו הטובים היה הוויקטור למטוס האחרון מסדרת V שיצא משירות, ב-15 באוקטובר 1993. כמטוס תדלוק הוחלף הוויקטור על ידי הוויקרס VC10 והלוקהיד טריסטאר.