היסטוריה של סינגפור
תקציר היסטורית סינגפור מנמל עתיק לעיר מדינה קפיטליסטית משגשגת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סינגפור החלה את דרכה כנמל עתיק בשם טמסק. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו באי שרידים ליישוב אורבני, ונראה שהוא היווה מרכז מסחר אזורי. בימי הביניים נשלטה סינגפור בידי אימפריית סריויג'איה שמרכזה היה באי סומטרה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
במאה ה-14 היא נשלטה בידי סולטנות מלאקה. בשנת 1613 נשרפה סינגפור בידי כח צבאי של פורטוגל והתפתחותה נפסקה לזמן רב. אך המלזים נותרו אדוני האי עד 1819 וההשתלטות הבריטית. במאה ה-16 נפוץ הכינוי "סינגפורה" שמשמעותו בסנסקריט "עיר האריה".
שגשוגה ומעמדה הנוכחי של סינגפור יכולות להחשב, במידה לא מעטה, כתוצאה בלתי-ישירה של המלחמות הנפוליוניות. כתוצאה מסיפוח הולנד בידי נפוליון בשנת 1810 יצאו הבריטים, אויבי נפוליון, למלחמה לכבוש את המושבה ההולנדית באי ג'אווה, (אינדונזיה של היום). בראש המשלחת הבריטית עמד תומאס סטמפורד ראפלס, קצין מוכשר ושאפתני שהנהיג מדיניות ליברלית-יחסית בהיותו מושל ג'אווה הבריטי.
לאכזבתו של ראפלס, עם מפלת נפוליון ב-1814 החזירה בריטניה את ג'אווה להולנדים. כתחליף השתלט ראפלס על סינגפור ב-1819, למרות חוסר נחת של הממשלה בלונדון שראתה בשטח זה אזור השפעה הולנדי, והקים בה נמל פטור ממכס. באופן מיידי החלו להגיע למקום סוחרים מכל רחבי האזור, שביקשו להימלט מן המגבלות החמורות והמסים הגבוהים שהטיל השלטון הקולוניאלי ההולנדי, והממשלה הבריטית העניקה הכרה רטרואקטיבית למעשהו. כאשר עזב ראפלס את סינגפור ארבע שנים מאוחר יותר, כבר היו שם נמל גדול ועיר שהתפתחה והתרחבה במהירות.
מיקומה האסטרטגי של סינגפור בשער הכניסה והיציאה של מצר מלאקה, אשר בו הבחין ראפלס, הוא מהגורמים המרכזיים לשיגשוגה הכלכלי כעיר נמל. נתיב השייט העובר בה הוא מהעמוסים בעולם כולו.
את הבסיס לקהילה הסינית בסינגפור הניחו עובדים עניים מסין שהקימו את הנמל בשירות הבריטים, בתקופה שבה עוד היה רוב האי מכוסה ג'ונגל.