היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל
היכל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל הוקם על ידי משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום. ההיכל החליף את רחבת הטקסים המרכזית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, בה התקיימו עד שנת 2016 טקסי יום הזיכרון המרכזיים בהשתתפות ראשי המדינה. ההיכל נחנך רשמית ב-30 באפריל 2017 ונפתח לקהל מספר חודשים לאחר מכן.
 | |
| מבנה ההיכל בשדרות הרצל בכניסה אל בית הקברות הצבאי בהר הרצל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מונומנט  |
| על שם | חללי מערכות ישראל |
| מיקום | שדרות הרצל 128, הר הרצל, ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 30 באפריל 2014 – 30 באפריל 2017 (3 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
2017 |
| אדריכל | קימל אשכולות אדריכלים, לירן צ'צ'יק, ניצן קלוש |
| קואורדינטות | 31°46′32″N 35°10′59″E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   היכל הזיכרון הממלכתי  | |
  | |
.jpg)
במהלך אירועי יום הזיכרון ב-2010 הכריז שר הביטחון אהוד ברק, על הקמת היכל זיכרון לאומי בכניסה הראשית של בית הקברות הצבאי בהר הרצל בשדרות הרצל בירושלים.[1] המיקום נבחר לאחר שנגנזה התוכנית להקמת אתר זיכרון לאומי בהר איתן שאושרה במהלך שנות ה-80 על ידי ממשלתו של ראש הממשלה מנחם בגין ונגנזה סופית ב-2007, לאחר שהוצאה נגדו תביעה משפטית בגין פגיעה בנוף וביער ירושלים על ידי הארגונים הירוקים.
ההיכל תוכנן מאבני זיכרון זהות בגודלן שבהן חקוק שם הנופל ותאריך נפילתו ובצמוד לכל אבן, נר זיכרון שיידלק ביום השנה של כל חלל. פני החללים יוקרנו מעל מקום הנצחתם. התוכנית הוכנה על ידי משרד האדריכלים קימל־אשכולות, בשיתוף עם קלוש־צ'צ'יק אדריכלים.[2] תוכנית ההיכל הוכנה בין השאר בהשראת אנדרטת המלחמה של אוסטרליה שבקנברה. במסגרתה ייכנסו המבקרים מרחבת הכניסה של בית הקברות הצבאי הישר אל ההיכל שייחפר בהר, כשמעליו תשוחזר הטופוגרפיה המקורית בשילוב של אבן וצמחייה. המבנה תוכנן להשתלב עם השטח הטבעי של ההר ועם חזות הקברים הסמוכים אליו. עבור מבקרים שאינם מעוניינים לעבור בהיכל הזיכרון, הוקם שביל עוקף המוביל ישירות אל בית הקברות הצבאי בהר הרצל. תכנון נוסף הוא, שלצידו ימוקמו משרדי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון.
באפריל 2012 אישרה הממשלה את הקמתו של היכל הזיכרון הלאומי בעלות של 40 מיליון שקלים[3], למרות עתירתם של ארגוני נפגעי טרור שביקשו לעכב את הקמתו בטענה שלא מוזכרים בו שמות חללי הטרור.
בתאריך 30 באפריל 2014 נערך טקס הנחת אבן הפינה במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, והרמטכ"ל בני גנץ.
בחודש פברואר 2015 החלה הבנייה. ההיכל נחנך בטקס ממלכתי בתאריך ד' באייר תשע"ז - 30 באפריל 2017 (ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל) בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, הרמטכ"ל גדי איזנקוט, מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד, ראש השב"כ ובכירי מערכת הביטחון. לאחר חנוכתו נסגר שנית ונפתח לציבור באוקטובר 2017. לאחר פתיחתו של אולם הזיכרון עברו אליו טקסי יום הזיכרון המרכזיים שנערכו ברחבת הטקסים בבית הקברות הצבאי ושאר טקסי הזיכרון הצבאיים המרכזיים.
מבחינה חיצונית
אולם ההנצחה מצוי בכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי הלאומי. הוא מעוצב בצורת ״פעמון אור״ הבנוי לעומק של 18 מטרים, ויכול להכיל כ-400 איש במהלך הטקסים השונים המתקיימים בו. הכניסה הראשית אל המבנה נמצאת בסמוך אל משרדי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון, ופתח היציאה מוביל אל חלקת חללי מלחמת יום כיפור. בסמוך אליו החניון וסככת האבלים של בית הקברות הצבאי. כלפי חוץ נראה ההיכל כצורת לפיד.
הכניסה הראשית
הכניסה הראשית אל המבנה נמצאת סביב רחבה גדולה המיועדת לטקסי זיכרון. היא בנויה בחצי עיגול המוביל אל דלת הכניסה הראשית. צמוד אליה "נר יזכור".
האולם המרכזי
בכניסה אל חלל האולם המרכזי ישנו קיר, עליו מוקרן סרט המתאר חיילים ההולכים אל הקרב שממנו לא חזרו. לצידו חדר זיכרון מיוחד עבור החללים שנפטרו עקב נכות לאחר שירותם הצבאי.
סביב החלל המרכזי, הבנוי בצורה מעגלית, נמצא "קיר השמות" המורכב מלבנות זיכרון אחידות, שעל כל אחת מהן נחרת שמו של חלל צה"ל. בתחתית השביל כתובות השנים מהחלל הראשון ועד ימינו. לצד הלבנה נידלק נר זיכרון באופן אוטומטי ביום השנה למותו של החלל. ישנן עמדות מידע על כל החללים במערכות ישראל.
במרכז האולם מצוי עמוד עגול וחלול המציין את "אש התמיד", ולצידו משטח מואר וקיר להנחת זרים. הם נמצאים ברחבה פנימית לעריכת אזכרות וטקסים יומיים (כגון אמירת "קדיש"). בקצה השביל העולה בצורה ספירלה, סביב עמוד אש התמיד המוביל אל היציאה, ישנה גם "עמדת קדיש" יומית לזכר חללי מערכות ישראל שנפלו באותו היום. בפתח היציאה מצויה עמדה ובה ספר זיכרונות וביקורת של המבקרים במקום.
"עמוד אש התמיד" תוכנן במקור להיות "יד זיכרון לחייל האלמוני".
ההליכה בהיכל מלווה ביצירה "מניין" שהלחין במיוחד להיכל הזיכרון היוצר חן מצגר אדר
היצירה בת שלושה פרקים לכל מפלס פרק שונה.
פרק ראשון: משחקי ילדות
פרק שני: כאבי גדילה
פרק שלישי: תום
האמפיתיאטרון ומבנה הגג
מבנה הגג של האולם, יחד עם שטח רחבת הכניסה, משמשים בתור "אמפיתיאטרון פתוח" עבור טקסי יום הזיכרון, בתור במת נאומים וטקסי זיכרון.
|
עיינו גם בפורטל
פורטל צה"ל הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים בצבא הגנה לישראל. הפורטל מציג את יחידות הצבא ומבנהו, חילותיו, אמצעי הלחימה שלו, אישים, היסטוריה צבאית וקרבות בהם השתתף ועוד. |
|
עיינו גם בפורטל
פורטל ירושלים הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר ירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות ובעלת ההיסטוריה הארוכה והמורכבת. הפורטל מציג את ההיסטוריה של העיר, אתרים קדושים ומבנים חשובים בעיר, אישים, רחובות, שכונות ואנקדוטות מעניינות אודותיה. |
- היכל הזיכרון הלאומי, באתר משרד הביטחון
- היכל הזיכרון, באתר "יזכור"
נעמה ריבה, היכל הזיכרון החדש בהר הרצל: מרשים, אבל גם עמוס באפליקציות, באתר הארץ, 7 במאי 2017- אסתר זנדברג, היכל הזיכרון הלאומי בירושלים: דרוש מונומנט אנטי־מונומנטלי, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2017
- פרויקט הקמת מרכז זיכרון לאומי מתוך מגזין "בלב אחד" של ארגון יד לבנים
- נועם דביר, עכבר העיר, אדריכלות עם שכול, באתר הארץ, 25 באפריל 2010
- ד"ר אדם אקרמן, היכל הזיכרון בהר הרצל: מבט אדריכלי, באתר כל העיר, 22 בדצמבר 2020
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
