Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היזאע ברכאת אל-מג'אלי (ערבית: هزاع بركات المجالي; 1917 - 29 באוגוסט 1960) היה פוליטיקאי ירדני, שימש פעמיים כראש ממשלת ירדן בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. כהונתו הראשונה, ב-1955, ארכה כשבוע בלבד. כהונתו השנייה החלה במאי 1959, אך נקטעה לאחר כשנה עקב ההתנקשות בחייו באוגוסט 1960.
 | |||||
| אל-מג'אלי שני מימין | |||||
| לידה |
1917 כרכ, עבר הירדן | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
29 באוגוסט 1960 (בגיל 43 בערך) עמאן, ירדן | ||||
| מדינה |
 ממלכת ירדן | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת דמשק  | ||||
| מפלגה |
פוליטיקאי עצמאי | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
היזאע אל-מג'אלי נולד במחוז כרכ שבירדן בשנת 1917, בן לשבט אל-מג'אלי שהיה מהשבטים הדומיננטיים באזור. עם ראשית אמירותו של עבדאללה בשנת 1928, השבט הכיר בסמכותו והתברג בעמדות מפתח בשלטון הירדני. אל-מג'אלי למד משפטים בדמשק, ולאחר עצמאות ממלכת ירדן החל את דרכו הפוליטית במדינה.[1] בשנת 1953 הוא היה שר המשפטים בממלכה. בנובמבר 1953 הוא הועבר לתפקיד שר הפנים[2] ובאוקטובר 1954 הוא שב למשרד המשפטים[3]. במאי 1955 הוא התפטר מהממשלה, ובעיתונות נטען שההתפטרות נבעה מסכסוך עם ואליד צלאח, שר החוץ[4]. נימוק אחר שניתן להתפטרות היה רצונו של מג'אלי להתמסר להקמת מפלגה פוליטית[5]. בסוף מאי 1955, היה אל-מג'אלי השר היחיד מהממשלה הקודמת שהתמנה לשר בממשלתו החדשה של סעיד אל-מופתי, בה כיהן כשר הפנים[6].
בעקבות המשבר הפוליטי בסוגיית הצטרפותה של ירדן לברית בגדאד הפרו-בריטית בדצמבר 1955, התפטר ראש הממשלה סעיד אל-מפתי וב-15 בדצמבר 1955 מינה המלך חוסיין את אל-מג'אלי, שתמך בהצטרפות לברית, לתפקיד ראש ממשלה. אל-מג'אלי נתפס כפוליטיקאי חזק הנאמן באופן מוחלט לבית המלוכה ההאשמי[7]. למרות הקשיים, הצליח אל-מג'אלי לצרף לממשתו שרים פלשתינאים[8]. השמועות על הצטרפות לברית הציתו מהומות קשות בממלכה בגדה המערבית, בעמאן ובערים נוספות. אל-מג'אלי קרא לעצירת המהומות בידי הלגיון הירדני, ובמהלך דיכוי הפגנות נהרגו לפחות 15 בני אדם[9]. חלק משריו של אל-מג'אלי התפטרו, והוא עצמו התפטר לאחר חמישה ימים בתפקיד, ב-19 בדצמבר 1955[10][11]. אל-מגאלי האשים גורמים קומוניסטיים וכאלו הקשורים בערב הסעודית בטרפוד ההסכם שהיה מביא יתרונות גדולים לירדן[12]. באמצע 1956 התפטר מהפרלמנט ודרש את פיזורו[13].
לאחר ההפיכה בעיראק והתפרקות הברית בין עיראק וירדן, בשנת 1958, מונה אל-מג'אלי לשר החצר במקומו של פאוזי אל-מולקי[14].
אל-מג'אלי נתמנה בשנית לתפקיד ראש הממשלה לאחר התפטרותו של סמיר א-רפאעי במאי 1959[15]. כהונתו השנייה מסמלת את המעבר הדורי בצמרת הפוליטית בירדן. עד לשלב זה המערכת הפוליטית הירדנית הייתה תחת דומיננטיות של הדור הפלסטיני הישן. אל-מג'אלי, ביחד עם אישים כמו בהג'ת א-תלהוני ווספי א-תל, נתפס כחלוץ של הדור הצעיר של המשפחות העבר-ירדניות הגדולות[16]. פעילות ממשלת אל-מג'אלי הייתה בעיקר בעניין בעיות אופוזיציה מחוץ, וכן התמודדות עם בעיית הישות הפלסיטינית שהציבה מצרים בכינוס הליגה הערבית במרץ 1959[17].
במרץ 1960 נכשל ניסיון של גורמים המקורבים למפלגת הבעת הירדנית להתנקש בחיים של אל-מג'אלי[18]. ב-29 באוגוסט 1960 נהרג אל-מג'אלי מפצצה שהוטמנה בשולחן שבמשרד ראש הממשלה. הפיצוץ הרג עוד עשרה אנשים ופצע עשרות נוספים[19], ביניהם בכירים נוספים בממשל. את הפצצה הניחו סוכנים של האופוזיציה הירדנית שהגיעו מסוריה.[1] באותה תקופה סוריה, שהייתה מאוחדת עם מצרים תחת קע"ם, הייתה המעוז של הפעילות החתרנית כנגד הממסד הירדני. באפריל 1957 נעשה ניסיון הפיכה נגד המלך חוסיין ("קשר זרקא") בידי ראש הלגיון הערבי עלי אבו נואר ושר החוץ עבדאללה רימאוי. לאחר כישלון הקשר, שניהם ברחו לדמשק והובילו משם את האופוזיציה נגד המלך. רצח אל-מג'אלי הוא מההישגים הבולטים שלהם.
להיזאע אל-מג'אלי נולדו חמישה ילדים, רובם השתלבו בממשל הירדני בעמדות דיפלומטיות ומנהלתיות בעלות חשיבות. בנו אימן הזאע אל-מג'אלי היה ראש הטקס המלכותי, סגן ראש ממשלת ירדן ומשמש כיום כחבר בפרלמנט של ירדן. בן נוסף, חוסיין אל-מג'אלי, שימש בעבר כראש המשמר המלכותי של המלך חוסיין וכיום כשר בממשלתו של עבדאללה אנסור. גיסו היה ראש הלגיון הירדני חאבס אל-מג'אלי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
