הורקניה (מבצר)
מצודה עתיקה במדבר יהודה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה. הורקניה זוהתה בראש כיפה מבודדת כ-200 מטר מעל לבקעת הורקניה (אל-בוקיעה) בשוליה המערביים. המקום זוהה כבר ב-1880, אך האתר נחפר לראשונה רק במאי 2023.[1] עד אז המידע על המקום התבסס על מחקר, סקרים ומדידות.[2]
 | |
| שמות נוספים | קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד |
|---|---|
| מידות | |
| גובה מעל פני הים | 270 מטר |
| היסטוריה | |
| נבנה | התקופה ההלניסטית בארץ ישראל |
| ננטש | התקופה הביזנטית בארץ ישראל |
| סוג | מבצר |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 31°43′08″N 35°21′58″E |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   הורקניה  | |
  | |
המבצר הוקם, כנראה, על ידי אלכסנדר ינאי (מלך בשנים 103–76 לפנה"ס), אף על פי שייתכן כי נבנה כבר על ידי יוחנן הורקנוס (שלט בשנים 135–104 לפנה"ס), אביו של ינאי, ונקרא על שמו.
לא ניתן להגיע ברכב עד לפסגת התל, אבל ניתן להגיע עד למרגלותיו מציר נבי מוסא או מהר המונטר.
אזכורו הראשון הוא מסוף שלטונה של שלומציון המלכה (76–67 לפנה"ס), אשתו של אלכסנדר ינאי. יוסף בן מתתיהו מספר כי הורקניה יחד עם מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא ויתרה המלכה כשהעבירה את מבצרי המדבר לידי הפרושים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה".[3]
מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים הוא ההיסטוריון הרומי סטרבו המציין כי "הוא (פומפיוס) ציווה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קיני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שנים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל".[4]
בפעם הבאה מוזכרת הורקניה כאשר אלכסנדר השני ברח מאולוס גביניוס ו"בצר את מעזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, והורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". באותו הפרק מסופר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".
הורקניה הייתה גם המעוז ששימש מרידה מאוחרת יותר של הנסיכה החשמונאית אלכסנדרה כנגד הורדוס, לאחר שכבש את ירושלים בשנת 37 לפנה"ס והוציא להורג את אחיה, המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס השני. אלכסנדרה שלטה במקום כנראה עד 31 לפנה"ס, כשהורדוס נזקק אולי לאמתלה כדי לא להשתתף בקרב אקטיום ולכן דיכא את מרידתה וסביר שהוציאה להורג.[5] הורדוס נהג לכלוא בהורקניה את אסירי המלכות שנידונו לזמן בלתי מוגבל או למיתה. הוא הציג בגאווה את הביצורים, שהצטיינו בעוצמתם הרבה, בפני מרקוס ויפסניוס אגריפה, בעת ביקורו ביהודה בשנת 15 לפנה"ס.[6][7]
כבכל מבצרי המדבר, הייתה במקום מערכת מים מרשימה שהובילה מי שיטפונות מנחלים סמוכים אל בריכות אגירה גדולות למרגלות המבצר, על גבי תעלת מים, בחלקה פתוחה. בנוסף, קיימת מערכת של בורות מים גדולים בתוך המבצר. לרגלי המבצר לצד בריכת האגירה בוסתן ששימש לגידולים שונים לצורכי יושבי המבצר.
בתקופה הביזנטית הוקם על שרידי המבצר מנזר שיתופי (קוינוביון) על ידי הנזיר סבאס. את שרידי המנזר ניתן לראות עד היום.
בחלק הדרום-מערבי של המבצר מצויה מערה ובה נמצאו ציורי קיר של קדושים נוצרים מראשית התקופה הביזנטית. ציורי הקיר תיארו את הקדושים עם שמותיהם, חלקם היו לא ידועים עד גילויים. הציורים הושחתו ואינם קיימים עוד.
בשנת 2023 פורסם שבחפירות שנערכו בקצה הדרומי-מערבי של הפסגה נמצאו ביצורים מימי בית שני, הכוללים חומה ומגדל שמירה. בחלקו הצפוני-מערבי של ההר נערכו חפירות שכללו הסרה של שכבת מפולת של אבני בניין שנפלו לתוך אולם בקומת המרתף של אחד הבניינים. נמצאו כתובות ביוונית קוינה. אחת מהכתובות זוהתה על ידי האפיגרף אבנר אקר כפרפרזה על תהילים פרק פ"ו, "תפילה לדוד". בראש הכתובת, שתוארכה למחצית הראשונה של המאה ה-6 לכל המאוחר, צויר צלב. בנוסף נמצאה טבעת שמתאימה לילד או ילדה, משובצת באבן טורקיז, ועליה כתובת חרוטה בערבית כופית. את החפירות ניהלו אורן גוטפלד ומיכל הבר מהאוניברסיטה העברית.[8]
מצפון לאתר, בנחל סככה, ישנן שתי מנהרות בנות עשרות מטרים כל אחת. המנהרות נסקרו על ידי ג'ון אלגרו (הראשון שפרסם את מגילת הנחושת) בשנות השישים, והתחתונה מביניהן אף נחפרה בשנת 2000 על ידי הארכאולוג ד"ר אורן גוטפלד. החופר מתארך את בניית המנהרה לתקופת בית שני, ומעלה מספר הצעות לשימושה של המנהרה: קבר למתנגדי הורדוס ואולי אף לבנו אנטיפטרוס, מערכת מים, מחילת מסתור, ואולי אף מקום מחבואם של אחד מאוצרות מגילת הנחושת, בה נזכרת העיר סככה וכן "גיא הסככא", כאחד ממקומות הטמנת האוצרות. הצעה אחרת מנסה לקשור את המקום עם פולחן השמש והכוכבים, בדומה למנהרה דומה לאל הפרסי מיתראס שבטורקיה. המנהרה התחתונה נאטמה על מנת שלא תיפגע.
מערכת המים של המבצר מורכבת משתי בריכות אגירה פתוחות, מבורות מים על גבי המבצר ומסדרת בורות מים בצידו הדרומי המזכירה מערכות דומות במבצרי מדבר יהודה אחרים (דוק-קרנטל וסרטבה-אלכסנדיון).
בשנת 2007 המשיכה משלחת בראשותו של ד"ר אורן גוטפלד בחפירות שתי המנהרות, המנהרה המזרחית הגיעה לעומק 53 מטרים, והשנייה לעומק 120 מטרים. באחת מהן הסתיימה החפירה לאחר כ-100 מטרים ובשנייה החפירה לא נסתיימה, ולא נתגלה בהם דבר בעל ערך שיסביר את פישרן[2].
משה שמיר, ברומן ההיסטורי 'מלך בשר ודם', מייחס את הקמתה של המצודה ליוחנן הורקנוס, ואת היותה מקום כליאתם למשך שנה של בניו, אבשלום וינאי, בידי אחיהם, יהודה אריסטובולוס, עד למותו.
- א' שטרן (עורך), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, חלק ב', 1992, עמ' 447–448.
- א' גוטפלד, "חידת מנהרת מדרגות למרגלות הורקניה שבמדבר יהודה", קדמוניות 125, תשס"ג.
- בן-ציון לוריא, "גלילות במולדת", הוצאת קריית ספר, 1947, עמודים 21–38.
- מידע על אתר הורקניה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- צבי אילן, מבצר בלב המדבר, למרחב, 1 בדצמבר 1967
- עפרה גורי-רימון, בתי אוצר ומרכזי מנהל – ייעודם העיקרי של מבצרי המדבר, קתדרה 82, תשנ"ז, עמ' 7–16.
מבצר הורקניה, סרטון בערוץ "Avi Hartmann", באתר יוטיוב (אורך: 06:08), מבט מן האוויר (החל מדקה 1:50) מבית היוצר של אבי הרטמן באתר מבט על- מבצר הורקניה, סרטון בערוץ "אתרים היסטורים בישראל", באתר יוטיוב (אורך: 12:52)
- צילום רחפן מאזור החפירה במבצר הורקניה, סרטון בערוץ "ישראל היום - Israel Hayom", באתר יוטיוב (אורך: 01:29)
הורקניה (מבצר) (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית- מנהרות מסתוריות בנחל סככה – אתרים היסטורים בישראל, סרטון באתר יוטיוב
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
