יציאה מהארון
כאשר אנשים שמסתירים משהו מתחילים להראות ולספר אותו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יציאה מהארון (במקור מאנגלית: Coming out of the closet; ובקיצור: Coming out) הוא ביטוי המתייחס לאנשים מהקהילה הגאה החושפים את זהותם המינית או המגדרית בפני אנשים אחרים. מכיוון שמדובר בנושא פרטי, יציאה מהארון מתוארת לרוב כתהליך פסיכולוגי[2] או כמסע[3] – היות שבתהליך משולבים אלמנטים של קבלת החלטות ולקיחת סיכונים; ביטוי אישי; תחושות טקס מעבר; זהות אישית; מעבר מדיכוי לאמנציפציה; ומבושה ותחושות סטיגמה לגאווה אישית. תהליך היציאה מהארון הוא תהליך מורכב של השלמה וקבלה עצמית, כמו גם יצירת הזדהות קהילתית קולקטיבית.[דרוש מקור: לגבי החלק הקהילתי]
במובן הרחב יותר, מתייחס ביטוי זה לנכונות של אנשים לחשוף חלקים מסוימים בזהותם שבעבר היה פחות מקובל לדבר עליהם ולהודות בקיומם, דוגמת השתייכות דתית ופולחנית. הביטוי "יציאה מהארון" הוליד ביטויים דומים לתיאור תופעות באותו התחום: אדם ש"נמצא בארון" מכונה ארוניסט, ו"הוצאה של אדם מהארון" מכונה אאוטינג. הארון משמש כמטפורה למקום מסתור אפל, בו נאלצים "הארוניסטים" לשהות (ברוב המוחלט של המקרים) מחוסר ברירה, מבושה או מחשש מפני תגובת הסביבה. בעוד הביטוי "יציאה מהארון" מתייחס לחשיפה מרצון של האדם (שמחליט "לצאת מהארון"); הביטוי "אאוטינג" (מאנגלית: Outing) או "הוצאה מהארון" מתייחס לחשיפתו בניגוד לרצונו, על ידי אדם אחר.