דשא סינתטי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דשא סינתטי (קרוי גם דשא מלאכותי) הוא משטח של סיבים סינתטיים העשוי באופן אשר מדמה את המראה של דשא טבעי.
דשא סינתטי משמש לעיתים קרובות במתקני ספורט של ענפים שבעבר שוחקו על דשא. הוא משמש גם בגינות מגורים ויש לו גם יישומים משחקיים.
אחד היתרונות הבולטים של הדשא הסינתטי על דשא טבעי, בא לידי ביטוי ברמת התחזוקה הנדרשת לשימורו. הדשא הסינתטי עומד בשימוש כבד כמו בספורט, הבלאי שלו נמוך יחסית והוא אינו מצריך השקיה או גיזום. אצטדיונים אשר מקורים באופן חלקי או מלא חוסמים את קרינת השמש הנדרשת לצמיחה של דשא טבעי, ודשא סינתטי פותר בעיה זו.
חסרונותיו של הדשא הסינתטי כוללים אורך חיים מוגבל, דרישות ניקיון ותחזוקה תקופתיות, שימוש בנפט לייצור הסיבים הפולימרים, סיכון מוגבר לפציעות ספורט וסכנות בריאותיות וסביבתיות שנובעות בעיקר ממילוי בגומי ממוחזר שמקורו בצמיגים ועלול להכיל כימיקלים רעילים ומסרטנים.[1][2][3][4][5]
הדשא הסינתטי זכה לתשומת לב משמעותית בשנות ה-60, כשנעשה בו שימוש באצטדיון ה-"אסטרדום" (Astrodome) ביוסטון, טקסס, שנחנך ב-1965.