הרחבה וגרידה (באנגלית: dilation and curettage) מתייחסת להרחבה של צוואר הרחם והוצאה כירורגית של חלק מדופנות הרחם או תוכן הרחם על ידי גרידה ואיסוף. מדובר בהליך גניקולוגי שנמצא בשימוש לצורך אבחוני וטיפולי. הליך זה מהווה את השיטה הנפוצה ביותר לביצוע הפלות בשליש הראשון להריון.
| תחום | מיילדות |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/252560 |
| DiseasesDB | 4153 |
| MeSH | D000028 |
| MedlinePlus | 002912 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | O04 |
  | |
הרחבה וגרידה בדרך כלל מתייחסת להליך שבו משתמשים במגרד, הקרוי גם גרידה חדה. אולם, בחלק מהמקרים, משתמשים במושג זה על מנת לתאר כל הליך שמערב הרחבה והסרה של תוכן הרחם, הכולל גם הפסקת הריון באמצעות שאיבה בוואקום.[1][2][3][4]
שימוש קליני
הרחבה וגרידה יכולה להתבצע במטופלות בהריון ומטופלות שאינן בהריון, לצורך אינדיקציות קליניות שונות.
בזמן הריון או לאחר לידה
הרחבה וגרידה יכולה להיות מבוצעת בשלב מוקדם בהריון כדי להסיר רקמות הריון, במקרה של הריון שנדחה כמו הפלה טבעית או הריון לא רצוי שבעקבותיו מתבצעת הפלה כירורגית לדוגמה.[2] .[5] קיימות דרכים שונות, בטוחות, לא פולשניות ופחות יקרות לביצוע הפלות באמצעות תרופות לדוגמה כמו מיזופרוסטול ומיפפריסטון.
בשל קיום שיטות לא פולשניות לביצוע הפלות בימינו, ההרחבה והגרידה הפכה לפחות שימושית כשיטה להפסקת הריון, בעוד שששאיבה בוואקום היא עדיין השיטה השכיחה ביותר להפסקת הריון בשליש הראשון להריון.[6][7] [8] ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הרחבה וגרידה עם גרידה חדה כהליך כירורגי של הפלה רק במצבים בהם ביצוע שאיבה בוואקום אינו אפשרי.[9]
עבור מטופלות שילדו לא מזמן, הרחבה וגרידה תהיה אפקטיבית בהסרה של רקמות השליה שנשארו בגופן לאחר הלידה ולא יצאו לבד, בצורה ספונטנית.
מטופלות שאינן בהריון
תהליך של הרחבה וגרידה עבור מטופלות שאינן בהריון מבוצע לרוב במקרים הבאים- 1.לאבחון של מצבים גינקולוגיים המובילים לדימום רחמי חריג. [10] 2.להסרת רירית רחם עודפת עבור נשים המאובחנות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות[11] 3.להסרת רקמות ברחם שעלולות לגרום לדימום רחמי שאינו תקין כגון פוליפים ברירית הרחם או שרירנים ברחם.[3][2] 4.לאבחון הסיבה לדימום וגינלי, במקרה של סרטן רירית הרחם לדוגמה.
היסטרוסקופיה מהווה חלופה או תוספת להליך ההרחבה והגרידה עבור התוויות כירורגיות רבות. מאבחון פתולוגיה של הרחם ועד הסרת שרירנים ואף תוצרי התעברות. היא מאפשרת הדמיה ישירה של פנים הרחם ועשויה לאפשר דגימה ממוקדמת והסרה של רקמות בתוך הרחם.[12]
ההליך
בהתאם למשך התהליך ולקושי הצפוי, כמו גם האינדיקציה הקלינית והעדפות המטופל, ניתן לבצע הרחבה וגרידה בהרדמה מקומית, סדציה מתונה, סדציה עמוקה או בהרדמה כללית. [13] השלב הראשון בתהליך הוא הנחת ספקולום בנרתיק כדי לראות את צוואר הרחם. לעיתים קרובות, טנקולום ממוקם כדי לייצב את צוואר הרחם. לאחר מכן, הספק ירחיב את צוואר הרחם. הדבר יכול להיעשות באמצעות הגר או מרחיבים דומים.[14] גודל ההרחבה תלוי בכמות הרקמה שיש להסיר וכן בגודל המכשירים שבהם יש להשתמש. לאחר הרחבה מספקת, מחדירים לרחם דרך צוואר הרחם המורחב קורט, מוט מתכת עם ידית בקצה אחד ולולאה בקצה השני. הקורט משמש לגרד בעדינות את רירית הרחם ובכך להסרת הרקמה ברחם. אם נעשה שימוש בסילונית שאיבה, כמו בשאיבת ואקום, תוכנס לרחם סילונית צינורית מפלסטיק ותתחבר ליניקה כדי להסיר את כל הרקמה ברחם. רקמה זו נבדקת לשלמותה (במקרה של טיפול בהפלה או הפלה) או על ידי פתולוגיה לאיתור חריגות (במקרה של טיפול בדימום חריג).[2]
סיבוכים אפשריים
הסיבוכים השכיחים ביותר הקשורים להרחבה וגרידה הם זיהום, דימום או נזק לאיברים הסמוכים לרבות דרך ניקוב הרחם.[15] מלבד הניתוח עצמו, עלולים להופיע גם סיבוכים הקשורים במתן הרדמה.
עבור מטופלות שאינן בהריון זיהום לאחר הרחבה וגרידה הוא נדיר ובשל כך לא מומלץ על אנטיביוטיקה מניעתית שגרתית לחולים[16]. עם זאת, עבור ריפוי של מטופלת בהריון, הסיכון לזיהום גבוה יותר ועל המטופלות לקבל אנטיביוטיקה הנאבקת בחיידקים הנפוצים בנרתיק ובמערכת העיכול. דוקסיציקלין היא המלצה נפוצה, אם כי ניתן להשתמש גם באזיתרומיצין.[16]
סיכון נוסף של הרחבה וגרידה הוא ניקוב הרחם. נראה כי השיעור הגבוה ביותר של ניקוב רחם מתואר במצב של דימום לאחר לידה (5.1%) בהשוואה לשיעור נמוך יותר בריפוי אבחנתי בחולות שאינן בהריון (0.3% בחולה לפני גיל המעבר ו2.6% בחולה לאחר גיל המעבר).[17] ניקוב עלול לגרום לדימום מוגזם או לנזק לאיברים מחוץ לרחם. כאשר יש מצב בו יש דימום מתמשך או אפשרות של פגיעה באיברים מחוץ לרחם, ניתן לבצע לפרוסקופיה כדי לוודא שלא הייתה פגיעה לא מאובחנת.
יתר על כן, סיכון נוסף הוא הידבקויות תוך רחמיות או תסמונת אשרמן. מחקר אחד מצא שאצל נשים שעברו הליך ריפוי אחד או שניים להפלה,14-16% פיתחו הידבקויות מסוימות.[18] לנשים שעברו שלושה הליכי ריפוי חדים להפלה היה סיכון של 32% לפתח הידבקויות. הסיכון לתסמונת אשרמן נמצא ב 30.9% בנשים שעברו D&C בעקבות הפלה שהוחמצה[19],ו-25% באלו שעברו D&C 1-4 שבועות לאחר הלידה.[20][21][22]תסמונת אשרמן שאינה מטופלת, במיוחד אם היא חמורה, מגבירה גם את הסיכון לסיבוכים בהריונות עתידיים, כגון הריון חוץ רחמי, הפלה טבעית והשלה חריגה טבעית והשלה חריגה (כגון שליה פרוויה ושליה אקרטה).[23] על פי דיווחי מקרה אחרונים, שימוש בשאיבת ואקום יכול להוביל גם להידבקויות תוך רחמיות.[24] סקירה שיטתית בשנת 2013 הגיעה למסקנה שהפלה חוזרת ו-D&C הם גורמי הסיכון העיקריים להידבקויות תוך רחמיות.עם זאת, סקירה זו לא מצאה גם מחקרים שדיווחו על קשר בין הידבקויות תוך רחמיות ותוצאות רבייה ארוכות טווח, וכי תוצאות הריון דומות דווחו לאחר טיפול כירורגי (כולל D&C), טיפול רפואי או טיפול שמרני (כלומר, המתנה ערנית).[24]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Dilation and curettage (D&C) at Mayo Clinic
- "The truth about D&Cs". Ashermans. 26 בנובמבר 2008 – via YouTube.
{{cite web}}: (עזרה)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
