קלף (יהדות)
עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות – ראשי התיבות של סת"ם – ספרי תורה, תפילין, מזוזות. כמו כן מגילת אסתר יש לכתוב על קלף. על פי ההלכה כתבי קודש אלה חייבים להכתב על עור בהמה[1] מעובד[2] בעפצים[3].
המונח "גוויל" מפנה לכאן. לערך העוסק באבן, ראו אבן גוויל.
על פי התלמוד ישנם שלושה סוגי עורות: "גוויל" (אנ') הוא העור השלם, ועליו יש לכתוב רק ספרי תורה, בנוסף ניתן להפריד מהגוויל שתי שכבות, השכבה הדקה קלף המשמש לכתיבת תפילין, והשנייה דוכסוסטוס משמש לכתיבת מזוזות. בסביבה יבשה מתאימה עשויים כתבים כאלה להישמר אלפי שנים, כמו מגילות מדבר יהודה.
כיום ספרי תורה, תפילין ומזוזות נכתבים על עור שעבר עיבוד בסיד ומלח בלבד, ואז שוייף מצידו הפנימי, כך שנותר רק קלף.