Loading AI tools
משפטן שחקן אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזף ניי ולץ' (Joseph Nye Welch; 22 באוקטובר 1890 – 6 באוקטובר 1960) היה משפטן אמריקאי, שכיהן כיועץ המשפטי הראשי של צבא ארצות הברית, כאשר הצבא היה תחת חקירה בנוגע לפעילויות קומוניסטיות על ידי תת-הוועדה הקבועה לחקירות ביטחון לאומי של הסנאט של ארצות הברית (United States Senate Homeland Security Permanent Subcommittee on Investigations) של הסנאטור ג'וזף מקארתי, חקירה הידועה בשם הליכי השימוע הצבא-מקארתי (Army–McCarthy hearings). העימות שלו עם מקארתי במהלך הליכי השימוע, בו הוא שאל את מקארתי את שאלתו המפורסמת, "האם לא נותרה בך תחושת הגינות?" (?Have you left no sense of decency), נראית כנקודת מפנה בתולדות המקארתיזם.
לידה |
22 באוקטובר 1890 פרימגאר, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
6 באוקטובר 1960 (בגיל 69) בית חולים קייפ קוד, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
השכלה |
|
תקופת כהונה | ? – 6 באוקטובר 1960 |
תקופת הפעילות | ? – 6 באוקטובר 1960 |
ולץ' נולד בפרימגאר (אנ'), איווה ב-22 באוקטובר 1890, הילד השביעי והצעיר ביותר של מארת'ה (ת'ייר) וויליאם ולץ', מגרים מאנגליה שהגיעו לאיווה בכרכרה בשנת 1879.[1] הוא למד בגרינל קולג' (אנ'), היה חבר באחוות פי בטא קפא וסיים את לימודיו ביוני 1914.[2] באותה שנה הלך ללמוד בבית הספר למשפטים בהרווארד וסיים את לימודיו ב-1917 "בכבוד רב" (magna cum laude), עם ממוצע הציונים השני בגובהו בכיתתו.[1]
ולץ' נשא לאשה את ג'ודית' לינדון ב-20 בספטמבר 1917. נולדו להם שני בנים, ג'ו ולינדון.[2] ב-22 באוגוסט 1918 הוא התגייס לצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. במהלך שירותו יצא לקורס קצינים והוכשר כקצין ארטילריה במחנה זאכרי טיילור (אנ') בקנטקי כאשר שביתת הנשק של 11 בנובמבר 1918 נכנסה לתוקפה. מכיוון ששירותיו כבר לא היו דרושים, שוחרר ולץ' מהצבא ב-27 בנובמבר 1918.[3]
ב-1919 הצטרף ולץ' למשרד עורכי הדין "הייל ודור" (Wilmer Cutler Pickering Hale and Dorr) בבוסטון,[2] והוא התגורר סמוך אליה, בוולפול (אנ'), מסצ'וסטס. ב-1923 הפך שותף בחברה וב-1936 הפך שותף בכיר.[2]
ב-9 ביוני 1954, היום ה-30 של הליכי השימוע הצבא-מקארתי, ולץ' קרא לרוי כהן לספק לתובע הכללי של ארצות הברית, הרברט בראונל ג'וניור (אנ'), את הרשימה של מקארתי של 130 קומוניסטים או חתרנים במפעלי הגנה "לפני השקיעה". מקארתי התערב ואמר שאם ולץ' כל כך מודאג מאנשים המסייעים למפלגה הקומוניסטית, עליו לבדוק אדם במשרד עורכי הדין שלו בבוסטון בשם פרד פישר (אנ'), שהשתייך בעבר לגילדת עורכי הדין (אנ'), שבראונל כינה אותה "הביטאון המשפטי של המפלגה הקומוניסטית". ולץ' דיבר על הנושא בפרטיות עם פישר לפני כן והשניים הסכימו שפרד אינו צריך לקחת חלק בהליכי השימוע. ולץ' ביטל את קישורו של פישר לגילדה כחוסר שיקול דעת של אדם צעיר ותקף את מקארתי על שנקב בשמו של הצעיר אל מול קהל צופי טלוויזיה מכל רחבי ארצות הברית ללא התרעה מוקדמת או הסכם מוקדם לעשות זאת:
כאשר מקארתי ניסה לחדש את התקפתו, ולץ' קטע אותו:
מקארתי ניסה לשאול את ולץ' שאלה נוספת על פישר ולץ' קטע אותו:
בשלב זה, הצופים בישיבה פרצו במחיאות כפיים.
ולץ' שיחק שופט במישיגן (השופט וויבר) בסרטו של אוטו פרמינגר, אנטומיה של רצח (1959). הוא אמר שלקח את התפקיד מכיוון ש"נראה היה שזו הדרך היחידה שבה אוכל אי פעם להיות שופט". ולץ' לקח את התפקיד בתנאי שאשתו, אגנס, תשתתף בסרט. היא לוהקה כמושבעת.[4] הוא היה מועמד על תפקידו לפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע ולפרס באפט"א לקולנוע הבריטי לתגלית השנה.[5] הוא גם קריין בסדרות הטלוויזיה אומניבוס (אנ')[1] ו"שעת דואו של תעלומות גדולות" (אנ').
לצד הסדרה "אומניבוס", שעסקה בהיסטוריה החוקתית של ארצות הברית, הוא גם כתב ספר בשם "החוקה" (The Constitution), שליווה את הסדרה.[2]
אשתו הראשונה, ג'ודית' לינדון, נפטרה ב-21 בדצמבר 1956, והוא נישא לאגנס רודג'רס בראון ב-1957. לאחר שנישא מחדש, הוא עבר להרוויצ'פורט, מסצ'וסטס (אנ'), על קייפ קוד, שם חי עד מותו.
הוא קיבל התקף לב ומת ב-6 באוקטובר 1960 בבית חולים קייפ קוד (אנ')[1] בהייניס, מסצ'וסטס (אנ'),[2] 15 חודשים לאחר יציאת הסרט אנטומיה של רצח.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.