ג'ו פרסל

ג'ו אדוארד פרסל (באנגלית: Joe Edward Purcell;‏ 29 ביולי 1923 – 5 במרץ 1987) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מארקנסו, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ארקנסו בפועל במשך שישה ימים ב-1979. הוא כיהן גם כסגן מושל המדינה ה-13 בשנים 1975 -1981 וכתובע הכללי ה-45 של המדינה בשנים 1967–1971.

ג'ו פרסל
Joe Purcell

ג'ו פרסל, 1975
לידה	29 ביולי 1923 וורן, ארקנסו, ארצות הברית
פטירה	5 במרץ 1987 (בגיל 63) בנטון, ארקנסו, ארצות הברית
שם מלא	ג'ו אדוארד פרסל
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות ניו רוזמונט, בנטון, ארקנסו, ארצות הברית
השכלה	בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ארקנסו
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל ארקנסו בפועל 3 בינואר 1979 – 9 בינואר 1979 (7 ימים) → דייוויד פריור ביל קלינטון ←
סגן מושל ארקנסו ה־13 14 בינואר 1975 – 19 בינואר 1981 (6 שנים) תחת מושל ארקנסו דייוויד פריור ביל קלינטון → בוב ריילי וינסטון בראיינט ←
יושב ראש המפלגה הדמוקרטית בארקנסו 5 בינואר 1971 – 12 בינואר 1975 (4 שנים)
התובע הכללי של ארקנסו ה־45 10 בינואר 1967 – 12 בינואר 1971 (4 שנים) תחת מושל ארקנסו וינטרופ רוקפלר → ברוס בנט ריי תורנטון ←

ראשית חייו

ג'ו פרסל נולד בעיר וורן שבארקנסו. הוא היה הבכור מבין שלושת ילדיהם של אדוארד ל. ולינל (לבית קאניגהאם) פרסל. אביו, שנודע בכינוי "באדי" נישא בשנית לאחר גירושיו מאשתו ועבר לטקסס. אמו עבדה בחנות המכולת של אביה בוורן, ושנים רבות לאחר מכן במחלקת החינוך של ארקנסו בליטל רוק. סבו של פרסל, פרד פרסל, היה עורך הדין הבולט ביותר בוורן, והשפיע רבות על הקריירה שלו. לאחר תום לימודיו בבית הספר התיכון התגייס פרסל לצבא ארצות הברית. במשך רוב שנות מלחמת העולם השנייה הוא הוצב באזור תעלת פנמה במסגרת גייסות התחזוקה של הצבא. לאחר המתקפה על פרל הארבור נחשבו אזור תעלת פנמה והחוף המערבי של ארצות הברית כאזורים פגיעים לתקיפה יפנית.

לאחר המלחמה למד פרסל לזמן מה בקולג' בפורט וורת', טקסס, וב-1948 סיים את לימודיו בג'וניור קולג' בליטל רוק (בהמשך חלק מאוניברסיטת ארקנסו). באותה שנה הוא הכיר את הלן הייל מפרסקוט, שסיימה את לימודיה באוניברסיטת הנשים של טקסס ועמדה להיות מורה. לאחר הכרות קצרה, נישאו השניים, ונולדו להם שתי בנות. ב-1952 סיים פרסל תואר במשפטים באוניברסיטת ארקנסו והחל לעסוק בעריכת דין בבנטון.

ראשית הקריירה הפוליטית

הקריירה הפוליטית של פרסל החלה ב-1955 כאשר הוא נבחר כפרקליט העירוני של בנטון, תפקיד במשרה חלקית. ב-1958 הוא נבחר כשופט עירוני, תפקיד בו הוא כיהן במשך שמונה שנים ועסק בשיפוט תעבורה ונוער.

התובע הכללי של ארקנסו

בקיץ 1966 נכנס פרסל למרוץ לתפקיד התובע הכללי של ארקנסו, בו הוא התמודד מול ברוס בנט, תומך ההפרדה הגזעית התוקפני שמתקפותיו על "עירוב הגזעים" ועל בתי המשפט הפדרליים גרמו לו להיבחר לתפקיד במשך ארבע תקופות כהונה. כמועמד עם מימון בחירות חלקי וזהיר, נראה פרסל כבעל השפעה מועטה במערכת הבחירות למעט מודעה שהשתרעה על פני שני עמודים בעיתון "ארקנסו גאזט" בו פורטו שמותיהם ומספר הטלפון של מאות אזרחים ממחוז סאלין, שצוטטו באומרם: "אנו ידידיו ושכניו של ג'ו פרסל במחוז סאלין. אנא התקשרו אלינו בשיחת גוביינא אם אתם רוצים לשמוע עוד על האיש המצוין הזה". פרסל הביס את בנט בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית וניצח בקלות בבחירות הכלליות את מועמד המפלגה הרפובליקנית ג'רי ק. תומסון.

אחד מצעדיו הראשונים של פרסל כתובע הכללי היה להגיש תביעה נגד תאגיד ההלוואה והחיסכון של ארקנסו, בנק ממערב המדינה שפרסל טען שהוא פעל באופן בלתי חוקי בשעה שהרגולטורים לבנקאות העלימו מכך עין. בסופו של דבר הכריז שופט פדרלי על החברה כפושטת רגל, מהלך שסיכן את חסכונותיהם של יותר מ-2,000 איש, וחבר מושבעים גדול האשים שלושה מנהלים של החברה ואת בנט, שהיה מייסד חשאי שלה. בנט הואשם ב-28 סעיפי אישום בנוגע להונאות ביטחונות והונאות דואר, אך מעולם לא נשפט בשל העובדה שהשופט פטר אותו בשל מצבו הבריאותי.

פרסל פתח את החטיבה הראשונה להגנת הצרכן במשרד התובע הכללי ושכתב את חוקי הבחירות של המדינה, שלדבריו אפשרו עד אז הונאת בחירות בצורה קלה מדי. ב-1969 אישר בית המחוקקים המדינתי את החוק.

ג'ורג' פישר, הקריקטוריסט של הארקנסו גאזט, העניק לפרסל את התיוג "ג'ו הישר" ויצר קריקטורה שלו כשהוא חבוש במגבעת דומה לזו של אברהם לינקולן. על כל פנים, בשל אופן דיבורו והתנהלותו בפני הציבור, פיתח פרסל מוניטין של אדם משעמם. ב-1970 כתב הכתב הפוליטי של הגאזט, "אנשים נרדמו בעת שלחצו את ידו של פרסל".

פרסל היה מועמד מועדף למשרת המושל ב-1970, כאשר שמונה אנשים התמודדו על מועמדות המפלגה הדמוקרטית כדי להחליף את המושל המכהן וינטרופ רוקפלר, שהתמודד על תקופת כהונתו השלישית. על כל פנים, דייל במפרס, עורך דין אלמוני מצ'ארלסטון, גרם להדחתו מהמרוץ בבחירות המקדימות אחרי המושל לשעבר אורוול פובוס. בהמשך ניצח במפרס בניצחונות גורפים את פובוס בסיבוב השני ואת רוקפלר בבחירות הכלליות.

סגן מושל ארקנסו

במפרס דאג לבחירתו של פרסל כיושב ראש המפלגה הדמוקרטית בארקנסו, וב-1974 הוא נבחר לתקופת הכהונה הראשונה שלו מבין שלוש כסגן מושל המדינה. לבקשתו של המושל דייוויד פריור, הוא ניהל את חגיגות יום העצמאות ה-200 של ארצות הברית בארקנסו.

בינואר 1979 כיהן פרסל כמושל ארקנסו בפועל במשך שישה ימים לאחר שהמושל פריור התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית. בתוקף תפקידו כסגן המושל הוא החזיק בתפקיד עד להשבעתו של המושל הנבחר, ביל קלינטון, והמשיך לכהן תחתיו כסגן המושל במהלך תקופת כהונתו הראשונה עד ינואר 1981.

ב-1982 התמודד פרסל על מועמדות הדמוקרטים למשרת המושל שבו התמודדו קלינטון וחבר בית הנבחרים לשעבר ג'ים גאי טאקר. על אף מצבו הבריאותי הרופף ועל אף גיוס התרומות של קלינטון וטאקר שהיה עדיף משלו, הגיע פרסל לסיבוב השני של המפלגה מול קלינטון, אך נוצח בהפרש של 33,000 קולות.

שנותיו האחרונות

לאחר הפסדו בבחירות חידש פרסל את עיסוקו בעריכת דין בבנטון. ג'ו פרסל נפטר בבנטון ב-5 במרץ 1987. הוא נטמן בבית הקברות ניו רוזמונט שבעיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ו פרסל בוויקישיתוף

• ג'ו פרסל באנציקלופדיה של ארקנסו (באנגלית)
• ג'ו פרסל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• ג'ו פרסל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)