מלחמת בזק
טקטיקת תקיפה מהירה שהופעלה על ידי הגרמנים במלחמת העולם השניה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלחמת בזק (בגרמנית: Blitzkrieg, "בְּלִיצְקְרִיג") היא אם תורת הלחימה (תו"ל) ההתקפית המודרנית. לוחמה ממוכנת מבוססת תמרונים. עקרונותיה מבוססים על תנועה והתקדמות מהירה תוך ניצול כוח האש הגדול של כלי רכב ממונעים: טנקים ומטוסים, שנועד לשבור את קווי ההגנה של היריב, להשתלט על נקודות מפתח, ובכך להביא להכרעה מהירה של הקרב. העקרונות המודרניים לשיטת לחימה זו הונחו בידי גרמניה לפני מלחמת העולם השנייה בהשראת הקרבות המוצלחים בתחילה במתקפת האביב שבהם נעשה שימוש בטקטיקת הוטיאר על ידי חיילי סער גרמנים (אף שהגרמנים לא השתמשו במושג זה).
בהשאלה, יש המשתמשים במושג בְּלִיצְקְרִיג לתיאור ניצחון מהיר בתחומים אחרים, מקום בו בדרך כלל ניטש מאבק ממושך (ספורט, פוליטיקה, תקשורת, משפט).[1]