שכבת נבט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שכבת נבט (באנגלית: Germ layer) היא אחת מכמה קבוצות של תאים המתפתחות לאיברים ולמבנים מסוימים בגוף במהלך התפתחות העובר בבעלי חיים.
שיוך | embryo, צומח |
---|---|
תיאור ב | Meyers Konversations-Lexikon, 4th edition (1885–1890) |
מזהים | |
FMA | 293071 |
קוד MeSH | A16.504 |
מזהה MeSH | D005855 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0017472 |
בבעלי חיים מפותחים יחסית (ובהם האדם) מתפתחות שלוש שכבות נבט:
- אקטודרם (Ectoderm), ממנו מתפתחים מערכת העצבים, אברי החישה, השיניים, האפידרמיס והמבנים הקשורים לו (שיער, ציפורניים).
- מזודרם (Mesoderm), ממנו מתפתחות רקמות החיבור: השלד, הדם, השרירים והסחוס, וכן הלב והכליות.
- אנדודרם (Endoderm), ממנו מתפתחים מערכת העיכול, הכבד, מערכת הנשימה והבלוטות הפנימיות.
מבנה זה התגלה על ידי רוברט רמאק והוא נתן שמות לכל שכבה.
לעיתים מתייחסים אל הרכס העצבי כאל שכבת נבט רביעית על שום חשיבותו הרבה ויכולות ההתפתחות לסוגי תאים שונים המאפיינים שכבות נבט שונות.
בכל בעל חיים מתפתחות שכבות הנבט בזמן שונה במשך היווצרות העובר. למרות זאת, בכולם מהווה היווצרות שכבות הנבט את השלב השני בהתפתחות העובר, אחרי היווצרות הבלסטולה (Blastula). הבלסטולה היא גוש תאים זהים שנוצרו מהתחלקות מיטוטית של הזיגוטה – הביצית שהופרתה על ידי תא הזרע. תאי הבלסטולה עוברים שינויים קלים, שכבות הנבט מתפתחות והבלסטולה הופכת לגסטרולה (Gastrula). ההבדלים בין תאי שכבות הנבט בשלב זה עדיין זעירים ביותר, ומסתכמים בהפעלה או דיכוי של גנים מסוימים בתא, אשר גורם לנוכחות או היעדר של חלבונים מסוימים בתא. חלבונים אלו ישפיעו במשך הזמן על התמיינות התאים ועל התפתחות האיברים והמבנים השונים בגוף.