האצטדיון האולימפי נילטון סנטוס

האצטדיון אולימפי נילטון סנטוס
Estádio Olímpico Nilton Santos
	מבט פנורמי מתוך האצטדיון, 2007
כינוי	"Engenhão" (אנז'ניאו); "נילטון סנטוס"; "Niltão" (נילטאו)
על שם	נילטון סנטוס
שמות קודמים	האצטדיון אולימפי ז'ואאו אבלאנז'ה (2007 - 2017)
מיקום	ריו דה ז'ניירו, ברזיל
קואורדינטות	22°53′35″S 43°17′32″W
אבן יסוד	2003
תקופת הפעילות	30 ביוני 2007 – הווה (17 שנים)
שופץ	2016
עלות הבנייה	192 מיליון דולר
בעלים	עירית ריו דה ז'ניירו
מפעיל	בוטפוגו
משטח	דשא
אדריכל	קרלוס פורטו
קבוצות	בוטפוגו; פלמנגו; פלומיננסה
מושבים	46,931; 60,000 (בזמן האולימפיאדה)
ממדי משטח	אורך: 105 מ'; רוחב: 68 מ'
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ריו דה ז'ניירו רגילה) האצטדיון האולימפי נילטון סנטוס

האצטדיון האולימפי נילטון סנטוס (פורטוגזית: Estádio Olímpico Nilton Santos), המכונה באופן עממי אֶנְזֶ'נְיאַוֹ (Engenhão), הוא אצטדיון כדורגל ואולימפי הנמצא בשכונת אֶנְזֵ'נְיוֹ דֶה דֵנְטְרוֹ שבריו דה ז'ניירו ומכאן כינויו. האצטדיון נבנה על ידי עירית ריו דה ז'ניירו לרגל האירוח של המשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בשנת 2007.

עובדות מהירות כינוי, על שם ...

סגירה

מבנה

האצטדיון קרוי על שמו של נילטון סנטוס, אחד מגדולי שחקני נבחרת ברזיל בכל הזמנים, וכן שיאן ההופעות בכל הזמנים של קבוצת בוטפוגו.^[1] הוא היה קרוי באופן רשמי עד פברואר 2017: "האצטדיון האולימפי ז'ואאו אבלאנז'ה" על שם הברזילאי ז'ואאו האבלנז', נשיא פיפ"א לשעבר. בין השנים 2015–2017 התירה עיריית ריו דה ז'ניירו לבוטפוגו לקרוא לאצטדיון על שמו של נילטון סנטוס שהפך לבסוף לרשמי.^[2] בין השנים 2009 ו-2013 האצטדיון נקרא גם אצטדיון ריו (Stadium Rio‏).^[3]

האנז'ניאו מכיל כ-47,000 מושבים והוא מושכר על ידי עירית ריו דה ז'ניירו למועדון בוטפוגו עד לשנת 2027 לפחות, תמורת 36,000 ריאל (כ-18,000 דולר) לחודש ועוד הוצאות תחזוקה, הנאמדות בכ-4 מיליון ריאל (כ-2 מיליון דולר) לשנה. לצד האצטדיון הוקם גם מסלולי אתלטיקה לאימונים וחימום.

לאחר סגירת מרקנה לשיפוצים לקראת מונדיאל 2014, אנז'ניאו הפך לאצטדיון הגדול בריו דה ז'ניירו, בו מרבית משחקי הדרבי התקיימו. כתוצאה נוספת מהסגירה הזמנית של המרקנה, האנז'ניאו היה מגרשן הביתי של פלמנגו ופלומיננסה, בנוסף לבוטפוגו.

האצטדיון אירח את תחרויות האתלטיקה של אולימפיאדת 2016, ועבר שיפוץ על מנת להתאים אותו לצרכים של האולימפיאדה, שכללו בין היתר התקנה של יציעים זמניים מאחורי השערים, אשר הגדילו את תכולתו ל-60,000 מקומות ישיבה. לקראת הרחבת האצטדיון התגלו ליקויים בבנייתו, דוגמת עמידות הגג לקריסה, דבר שחייב שיפוץ יקר וממושך שנועד לתחזק את המבנה עוד בטרם הורחב. סיום השיפוץ התעכב עד 2016, זמן קצר לפני האולימפיאדה.