Loading AI tools
רב פולני, מצדיקיה המרכזיים של תנועת החסידות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אלימלך (וייסבלום[1]) מלִיזֶ'נְסְק[2] (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות. מתלמידיו הבולטים של המגיד ממעזריטש, הראשון בין מבססי התנועה בפולין רבתי ומחשובי הוגיה. ספרו "נועם אלימלך" שיצא לאור לאחר מותו בידי בנו ותלמידו נחשב כחיבור מרכזי של החסידות המוקדמת, שבו בין השאר מנוסח אידיאל הצדיק.
 | |||||
| מצבת קברו, אותו פוקדים המונים ביום ההילולא. | |||||
| לידה |
1717 ה'תע"ז טיקטין, וויוודת פודלסיה, האיחוד הפולני-ליטאי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1787 (בגיל 70 בערך) כ"א באדר ה'תקמ"ז ליז'נסק, ממלכת גליציה ולודומריה ההבסבורגית | ||||
| מקום קבורה | ליז'נסק | ||||
| מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי  | ||||
| מקום פעילות | פולין | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1787 | ||||
| רבותיו | המגיד ממזריטש | ||||
| תלמידיו |
ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, אברהם יהושע השיל מאפטא, יעקב יצחק הורוביץ | ||||
| חיבוריו | נועם אלימלך; ליקוטי שושנה, תפילת ר' אלימלך; צעטל קטן | ||||
| בת זוג | שפרינצא לבית רוקח | ||||
| אב | הרב אלעזר ליפמן | ||||
| אם | מירל מיריש | ||||
| צאצאים | רבי אלעזר, רבי אליעזר ליפמן, רבי יעקב. | ||||
| |||||
  | |||||
נולד בטיקטין למירל (מיריש) ולרבי אלעזר ליפמן, למשפחה בת שישה ילדים, שאחד מהם הוא רבי משולם זוסיא מאניפולי, הידוע יותר בשם "ר' זושא".
.jpg)
עוד בצעירותו למד קבלה לפי שיטת האר"י, ובשלב מסוים הצטרף לאחיו, רבי זושא מאניפולי, ללימודים בעיר רובנה אצל המגיד ממזריטש. למד אצל רבי חנינא ליפא מחמלניק, תלמיד הבעש"ט. ערך מסעות "גלות" יחד עם אחיו רבי זושא. מסעות אלו מתוארים בסוגה ספרותית חסידית המכונה "האחים הקדושים". אחרי פטירת רבו המגיד ממזריטש הפך לממשיך דרכו בארצות גלציה ופולין, שם הקים בליז'נסק בית מדרש ונודע כצדיק וקדוש וכבעל מופת, במיוחד נודע כמחזיר אנשים בתשובה וכמורה דרך בעבודת ה'. נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז בעירו ליז'נסק. אחריו שימש ברבנות בנו רבי אלעזר.
רבי אלימלך מליז'נסק פיתח את תורת הצדיק החסידית. בראשיתה הורתה תורת הבעל שם טוב דרך לכל אדם מישראל להעלות את נשמתו בדרך של גאולה אישית, על ידי הבנה שאין העולם הזה אלא קליפה גשמית למציאות שבה שורה האלוהות בכל (הכלל "לית אתר פנוי מיניה"). הבנה זו מאפשרת, על פי תורת החסידות, לנשמה להתעלות אל שורשה, לבצע תיקון ולשאוב שפע לעולם. אולם, כאשר החלה התנועה החסידית להתפשט ולצבור נאמנים, התברר כי דרישה תפיסתית זו היא דרישה אליטיסטית, שאינה מתאימה להמון, שאיננו מסוגל להתעלות מיסטית. הגורם דרכו יכולה נפש האדם להתעלות ולתקן את עצמה מחד, ולשאוב את השפע האלוהי מן העולמות העליונים מאידך, סברו מנהיגים חסידיים בתקופה זו, היא דרך התדבקות בדמותו של הצדיק. הצדיק הוא הצינור היורד אל עדתו, מעלה אותה עמו ומזרים אליה את השפע. הצדיק הוא "תורה חיה" לעדתו, לכן יש לעקוב בדייקנות אחר כל מנהגיו והנהגותיו. יתרה מזו, קובע רבי אלימלך, אדם מישראל אינו יכול למלא את ייעודו בעבודת ה', אלא אם יתדבק בצדיק מסוים ויתעלה באמצעותו. כיוון שהצדיק מקדיש את כל-כולו להזנה רוחנית של עדתו, על עדת החסידים לתמוך בצדיק מן הבחינה החומרית הגשמית ולכלכל אותו.[3]
רבי אלימלך נפטר בכ"א באדר תקמ"ז בעיר רבנותו בליז'נסק, וקברו הפך למקום עלייה לרגל. בכתובת על המצבה לא מופיעה שנת פטירתו בצורה הרגילה, אלא נכתב 'נפטר בכ"א אדר שנת תנצב"ה'[4]; בגימטריה, ל'תקמ"ז' ול'תנצב"ה' ערך מספרי זהה.
האגדה מספרת, שכשהגיעה שעתו של רבי אלימלך להיפטר מן העולם, סמך את ידיו על ראשי תלמידיו, ולארבעה מהם הקרובים ביותר העביר מכוחו הרוחני:
עוד הבטיח רבי אלימלך, כי מי שיעלה לקברו לאחר מותו, לא ייפטר מהעולם בלא תשובה.
יום פטירתו, כ"א באדר, נקבע כהילולה גדולה ומרכזית, ורבים פוקדים את קברו.
| תקופת חייו של הרב אלימלך מליז'נסק על ציר הזמן |
|---|
 |
לפני מלחמת העולם היה אוהל על הקבר, שאליו הגיעו המוני חסידים להשתטח ולהתפלל.
בימי מלחמת העולם השנייה ביקשו הגרמנים שיפתחו את הקבר לראות מה טמון בו.[5] חסידים שנכחו אז מספרים, כי הגופה הייתה באותו מצב כפי שהונחה לקבורה בלי שתחסר כלום.[6][7]
יש עדויות שמספרות שאחר שעזבו הגרמנים את הקבר פינו את הגופה ממקומה וקברו אותה במקום אחר כדי שלא יזלזלו בגופו של הצדיק כמו שהיו הגרמנים רגילים להרוס קברים.[דרוש מקור]
אם כי, ידוע לכל שהרבי רבי אלימלך ציווה שלא יקברו אף אחד נוסף איתו באהל, ושהקפידו ושימרו את זה. ולאחר השואה על מנת לאתר את המיקום המדויק סרקו את הקרקע לזיהוי חללים תת-קרקעיים (=קברים), והחלל היחיד שלא היו סביבו עוד חללים, זוהה בבירור כקברו של הרבי רבי אלימלך.[דרוש מקור]
במוצאי כ"א באדר תשע"ח התלקחה שרפה בציון כתוצאה מנרות שהודלקו במקום, בעקבות כך הוציאה העירייה המקומית צו סגירה למבנה מחשש להתמוטטותו, לאחר חג הפסח נפתח הציון שוב למעט החדר בו הדליקו נרות.[8]
ערך מורחב – נועם אלימלך(ככל הנראה בשאר המביאים לא היה ליפניהם דפוס זה שאינו ידוע כמעט.)
נועם אלימלך המחולק לשני חלקים: פירוש על התורה, ו"ליקוטי שושנה" - פירוש על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. היה מראשוני ספרי החסידות, ובו עיקרי דרכו ושיטתו, אשר קובצו יחד על ידי בנו אלעזר, ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו על ידי בנו. לאחר שהראם לאביו קיבל את ברכתו, אך על-פי ציוויו לא הביא את הספר לדפוס עד לאחר פטירתו, "מהטעם הכמוס".[9] ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת. בהסכמות לספרו, שניתנו מפי גדולי רבני הקהילה, הורעפו עליו ועל ספרו שבחים רבים.
רבי אלימלך חיבר תפילה שנועדה לאמירה כהכנה לתפילת שחרית, הידועה כתפילה קודם התפילה או תפילת רבי אלימלך.
קטע מתוך התפילה הולחן והפך לשיר, שבוצע במקור על ידי הזמר החסידי אברהם פריד,[10] בשם 'אדרבה', ואחריו הוציאו יהורם גאון ועובדיה חממה לחן שונה לאותה תפילה:
אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרונָם, וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרו בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ, וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרו חָלִילָה וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ. שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ
יש גרסה אחרת בנוסף לגרסה הידועה שבה התפילה יותר ארוכה ונראה שזו הנוסחה האמיתית היות שהנוסח המקובל נפסק באמצע בקשה ונראה בעליל שיש המשך.
רבי אלימלך הלחין מספר ניגונים. חלקם השתמרו עד היום. חיים בנט הוציא בסוף שנות ה-80 קלטת בשם "והשיב לב אבות" ובה תשעה ניגונים, שהשתמרו בקרב משפחת שיף, צאצאיו של רבי אלימלך. בשנת 2012 הוציא דוד מאיר רוס, דיסק ראשון בסדרת רננו צדיקים בשם "איש חסיד" ובו עשרה ניגונים המתייחסים לרבי אלימלך.
לרבי אלימלך היה אף ריקוד מיוחד ("ריקוד השערים"[11]) בו היה רוקד, אם כי יש המפקפקים בייחוס הריקוד אליו.
יש ניגון שמחה מפורסם המיוחס לרבי אלימלך, אך רבי שלמה הלברשטאם ועוד יוצאי גליציה העידו שזו טעות, והמחבר של הניגון גם נקרא אלימלך וכך השתרבבה הטעות כשהניגון כונה "אלימלך'ס טאנץ" (ריקודו של אלימלך).[12]
ערך מורחב – שושלת ליז'נסקרבי אלימלך היה אחיו של רבי משולם זוסיא מאניפולי (ר' זושא מאניפולי).
רבי אלימלך נישא בשינובה לשפרינצא בתו של הרב אהרן רוקח (אחיו של הרב אלעזר רוקח) ממנה נולדו לו ילדיו. לאחר פטירתה נישא לגיטל בתו של הרב יעקב מרגליות.
גיסו היה רבי יהושע משינובה (אביו של רבי יעקב מטיטשין בעל ספר ברכת יעקב על חושן משפט).[13]
גיסו הנוסף הוא הרב בכר"ך, שבנו צבי הירש בכר"ך היה גר בטיקטין. (מאיגרת של ר' אלימלך מליז'ענסק הנמצא בספר "דרכי נועם" שבתוך ספר "דרכי צדק" של זכריה מנדל)
ילדיו היו:
חלק מצאצאיו כיהנו באדמו"רות, בהם מפורסמים רבי אלימלך ויסבלום מרודניק ובנו רבי אלעזר מריישא. על צאצאיו נמנים גם מאיר יערי, פוליטיקאי ישראלי וממנהיגי השומר הצעיר, הרב אורי ויסבלום משגיח ישיבת נחלת הלויים. ואחיו הרב חיים נפתלי ויסבלום שכיהן כרבו של מושב שדה יעקב ורבה של שכונת נווה שאנן בחיפה,
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
אלימלך בן אליעזר ליפמן (1717-1787), מליזנסק, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
