אות מלחמת סיני

אות מלחמת סיני הוא אות מערכה המוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים במבצע קדש (מלחמת סיני), מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.

אות מלחמת סיני

פרטים
מדינה	ישראל ישראל
סוג	אות מערכה
זכאות	חיילים אשר שירתו בין 29 באוקטובר 1956 ל-6 בנובמבר 1956 ונוספים לפי הפירוט
הענקות
הוענק לראשונה	1957
היררכיה
הבא	אות מלחמת ששת הימים
הקודם	אות מלחמת הקוממיות

הזכאות לאות

את האות קיבלו האנשים הבאים:

• חיילים ששירתו בצה"ל בסדיר או במילואים לתקופה רצופה של 72 שעות לפחות, בתוך פרק הזמן בין 29 באוקטובר 1956 ל-6 בנובמבר 1956.
• חיילים שנהרגו במהלך המלחמה.
• מי שנמנה עם הסגל הפיקודי של הג"א.
• אזרחים עובדי צה"ל.
• אזרחים שהתנדבו לשרת כנהגים של רכב אזרחי מגויס.

בני משפחה של זכאים שנפטרו יכלו להגיש בקשה ולקבל את העיטור בשמם.

ב-1958 הוחלט להעניק את האות גם לשוטרים, עובדי שב"כ ועובדי התעשייה הצבאית.

עיצוב האות

במרכז האות פס רחב בצבע תכלת כצבע דגל המדינה, המוקף פסים דקים בצבע אדום כדם הנופלים והפצועים ובפסים כחולים. בצדדים מופעים פסים רחבים של חום בהיר כצבע החול בסיני.

ככל אותות המערכה בישראל, האות מעוצב בצורת סרט בגודל 40×10 מ"מ המחובר באמצעות סיכות לבגד. לאחר מלחמת לבנון השנייה החל ייצור האות ממתכת מצופה אמייל.

באות המקורי מבד היו חוטים לבנים שזורים לסירוגין מעל ומתחת לפסים החומים ובאופן לא אחיד. כאשר האות הוחלף למתכת מצופה אמייל הם נקבעו באופן קבוע ואחיד באותות כמלבנים לבנים אופקיים.

חייל שקיבל צל"ש במהלך המלחמה עונד אותו על גבי האות.

קישורים חיצוניים

• אותות מערכה, באתר משרד הביטחון

הקודם: אות מלחמת הקוממיות

אות מלחמת סיני 29 באוקטובר 1956 - 6 בנובמבר 1956

הבא: אות מלחמת ששת הימים