Loading AI tools
פילוסופיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אובייקטיביזם היא תורה פילוסופית אותה הגתה הסופרת האמריקנית-יהודייה, איין ראנד. האובייקטיביזם היא פילוסופיה הדוגלת בקיום מציאות אובייקטיבית שאותה על האדם לגלות על ידי שימוש בשכל, ב"אגואיזם רציונלי" כנגזרת של ערך החיים, שאותו כל אדם רציונלי צריך לקבל כאמת מידה לבחירותיו, בקפיטליזם ובעקרון אי-התוקפנות, לצד תמיכה ברעיון מדינת שומר הלילה. ברמה האישית האובייקטיביזם מעודד את האדם לעסוק ביצרנות ובהגשמה עצמית. "יצרנות", במישור הכלכלי, ו"הגשמה עצמית" במובן של יצירה והשקעה של כל פרט בהוצאה לפועל של כישוריו, בעיקר האמנותיים.
האובייקטיביזם עוסק בכל ענפי הפילוסופיה.
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 התעוררה בישראל התעניינות בפילוסופיה האובייקטיביסטית, בעיקר בזכות ספרו של הפילוסוף משה קרוי "חיים על פי השכל" (1975). הספר, באופן חריג ביחס לספרי פילוסופיה, היה לרב-מכר,[3] וקרוי רהוט הלשון והחריף היה לדמות מוכרת. אף שקרוי טען בספרו כי אין לו מה להוסיף על דבריה של ראנד, הוא היה הראשון שניסח בעברית את העקרונות הפילוסופיים של האובייקטיביזם בצורה מקיפה ובהירה. קרוי עזב את ישראל זמן קצר לאחר פרסום ספרו, וכעבור שנים מעטות נטש גם את הפילוסופיה האובייקטיביסטית. ראנד, אליה פנה קרוי, לא ראתה בו מייצג של תפיסותיה, ונוכח התפתחותו הרעיונית, נותק הקשר בין רעיונותיו לגישתה של ראנד.
באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 התגבשה בישראל קבוצת מתעניינים בתורתה של ראנד, והחל להתפרסם ביטאון אובייקטיביסטי תחת השם "לאינטלקטואל החדש" ואחר–כך בשם "אנכי" בעריכת בועז ארד הפעיל עד היום ברשת האינטרנט. כמו כן נערכה פעילות, הרצאות וקורסים ללימוד הפילוסופיה של ראנד. בישראל קיימת היום בעיקר פעילות אינטרנטית דרך אתר "אנכי".
דמות שבלטה בשנות השמונים הייתה של אוהד קמין, שאף הכריז בסוף שנת 1992 על "מרד רעיוני" ברוחה של איין ראנד, והודיע לשלטונות המס בישראל כי בכוונתו להפסיק לשלם מיסים. בעקבות זאת נשפט קמין ונדון בסוף שנת 1995 לשישה חודשי מאסר בפועל. כיום קשור קמין לפעילותם של מנהיגות יהודית ומשה פייגלין.
מכון איין ראנד בארצות הברית מרכז את הפעילות האינטלקטואלית בתחום, ועוסק בחקר ובקידום הפילוסופיה של ראנד. מכון איין ראנד מציג תמיכה עקבית ועקרונית במדינת ישראל. באתר המכון הוקדשה מחלקה שלמה להגנתה המוסרית של ישראל לנוכח עמידתה כמדינה חופשית בתווך של עריצויות. חלק ממאמרים אלו תורגמו ומופיעים באתר "אנכי". נשיאו הנוכחי של המכון, ד"ר ירון ברוק, הוא יליד ישראל שסיים לימודי הנדסה בטכניון והתמחה בכלכלה בארצות הברית, שם גם שימש כפרופסור לכלכלה ומימון. ד"ר ברוק מבקר בתכיפות בישראל ומופיע בהרצאות לציבור ולמועדוני סטודנטים כמו גם בהופעות תקשורתיות.
בשנת 2011 הוקם בישראל מרכז איין ראנד (ע"ר) ונפתחה בישראל תחרות חיבורים לתלמידי תיכון וסטודנטים בנושאים מספריה של איין ראנד. המרכז מקיים פעילות שוטפת הכוללת אירועי הרצאות של מרצים מישראל ומחו"ל, קורסים והשתלמויות ומציע תרגומים של מאמרי איין ראנד לעברית וערבית.
העיסוק האקדמי באובייקטיביזם כגישה פילוסופית חדשה מועט יחסית לתורות פילוסופיות אחרות. רוב האקדמיה דחתה את האובייקטיביזם[דרוש מקור], לרוב תוך סירוב להתייחס לאובייקטיביזם כתרומה רצינית לפילוסופיה, ועד כדי התעלמות ממנו.
יש מבקרים באקדמיה הטוענים כי ניתן להדגים כיצד רבים מהמשפטים הספציפיים עצמם הם עיבוד מחודש ושגוי של טעויות ישנות, ואפילו אם מערכת האמונות הייתה מביאה למסקנות נכונות, היא תעשה זאת על בסיס מוטעה. לדוגמה רוברט נוזיק, פילוסוף ליברטריאני בולט, מסכים עם ראנד מבחינה פוליטית, אך טוען כי הבסיס לדבריה אינו משכנע. ראנד עצמה יצאה נגד הליברטריאנים, אותם כינתה "היפים של הימין", וטענה כי הם מנסים לערב בין עקרונות הפילוסופיה שלה לבין אנארכיזם. "אנרכיזם", אמרה ראנד, "הוא התפיסה הבלתי-רציונלית והאי-אינטלקטואלית ביותר שאי פעם נוצרה על ידי המאמינים נטולי-ההקשר, הכבולים לקונקרטים של התנועה הקולקטיביסטית".
ד"ר מיכל פרם-כהן מדגישה כי הוגת התאוריה, איין ראנד, אשר גדלה במשפחה יהודית מתבוללת, נחשפה למוסר ההקרבה העצמית הנוצרי יותר מאשר למוסר האחריות ההדדית היהודי[4].
בשנת 1987 הוקמה "אגודת איין ראנד" על ידי חברי האגודה הפילוסופית האמריקאית במטרה לקדם את הלימוד של הפילוסופיה של איין ראנד. בין חברי האגודה הבולטים, אלן גוטהלף, אשר כיהן כפרופסור לפילוסופיה ולהיסטוריה של המדע באוניברסיטת פיטסבורג והיה מחשובי חוקרי אריסטו המודרניים, פרופ' טרה סמית מאונ' טקסס המתמחה בפילוסופיה של המוסר ואחרים, ביניהם הישראלי לשעבר ד"ר ירון ברוק, שבשיחה עם ד"ר רועי יוזביץ הסביר כי "אילו לא היה קולקטיביזם בעולם" ממילא לא הייתה לא מלחמה בעזה ולא שואה.[5]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.