אדריכלות יוון העתיקה
היסטוריית מבנים של יון העתיקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ילד בשם ילד נולד המאה הרביעית לפני הספירה - אז הגיעה ואז הגיע חבר בשם אלחנן היוונית לשיאה. שיאה של האדריכלות היוונית היה זיקוק של כמה סגנונות שהיוו את האדריכלות הקלאסית. זו מצאה את המשכה בסגנון האדריכלות ההלניסטית ובאדריכלות הרומית. האדריכלות הקלאסית היא הבסיס הקדום ביותר לרוב סגנונות האדריכלות שהתפתחו באירופה עד למודרניזם במאה ה-20. האמנות המינואית-מיקנית מבוססת על אלמנטים הבאים מהטבע, מהיבשה וממעמקי הים, כמו צמחי מים, דגים, תמנונים ועוד נושאים ייחודיים שכמעט לא הופיעו באמנות היוונית. על אף הפריחה התרבותית חלה בה ירידה כאשר רעידות האדמה גרמו לנסיגה תרבותית. סמוך לשנת 1,100 לפנה"ס נשרפה העיר מיקנה עד היסוד. תאריך זה מציין בספרי ההיסטוריה את סופה של התרבות המינואית- מיקנית. כ-100 שנה מאוחר יותר פלשו למיקנה שבטים דוריים שהחריבו תרבות זו. השבטים הדוריים התיישבו בעיר והתרבות שהביאו איתם תפסה את מקומה של התרבות שנחרבה. על רקע התרחשויות אלה התפתחה התרבות והאומנות היוונית הקדומה.
פרתנון, האקרופוליס באתונה | |
מידע כללי | |
---|---|
העולם היווני, 800 לפני הספירה – 480 לפני הספירה | |
אזור גאוגרפי | יוון העתיקה |
תקופה | אמנות יוון העתיקה |
טווח תאריכים | המאה ה-12 לפני הספירה – המאה הרביעית לפני הספירה |
מבנים עיקריים | הפרתנון, הסטואה של אטאלוס |
סגנון אדריכלות קודם | אדריכלות מצרים העתיקה |
סגנון האדריכלות הבא | אדריכלות רומית |
תהליך התגבשותם של השבטים הנודדים שפלשו לשטחי יוון נמשך כשלוש מאות שנים, וכדי להגיע ליציבות מדינית-טריטוריאלית אחידה הם הקימו ערי-מדינה (פוליס) עצמאיות שהיו מאוחדות סביב הדת והמיתולוגיה היווניות. "הפוליס" הייתה עיר מדינה עצמאית עם שלטון עצמי, צבא ומערכת חוקים משלה, וסיפקה בעצמה את רוב צרכיה הכלכליים, החברתיים והתרבותיים. כלפי מדינות אחרות התנהלה הפוליס כגוף מדיני עצמאי לחלוטין.
שורשיה של האדריכלות היוונית בסגנונות בנייה של תרבויות עתיקות ששגשגו באזור יוון והים האיגאי באלף השני לפנה"ס, כמו התרבות המיקנית, התרבות המינואית, ותרבויותיהם של שבטים שונים אחרים, שהיגרו לצפון יוון ולאסיה הקטנה. רוב המבנים שנבנו בראשית התקופה של יוון העתיקה כמעט ולא שרדו, בין משום שנהרסו ונבזזו במהלך השנים, בין משום שנבנו מעץ. רוב הבניינים שנשתמרו, עד התקופה הרומית או עד היום, הם בעיקר מבני ציבור שנבנו החל במאה ה-5 לפנה"ס, ולאחריה.
האדריכל ביוון העתיקה, כמו פסל או צייר, לא נחשב לאמן אלא היה אוּמן שהיה אחראי על הבנייה. המילה "ארכיטקט" מקורה במילה היוונית "ארכי-טקטון" שפירושה בנאי ראשי (ארכי-ראשי, טקטון-בנאי). האדריכל היה אמון על תכנון המבנה ועל בנייתו, לרבות קישוטיו הפיסוליים. רוב האדריכלים היווניים היו אלמונים. אפילו האדריכל איקטינוס, שבנה את הפרתנון באתונה בשנים (447–432 לפנה"ס), אליו היו מתייחסים היום כאל גאון רב-אומן, קיבל הכרה של בעל מלאכה שעשה את עבודתו, ולא זכה בחייו להכרה מכובדת ומשמעותית.