"מי שחי בפראג, העיר מנחמת אותו בשעה שחורה. די לו ללכת לאורך הנהר ולהביט על גבעת הראדצ’ני (Hradčany), והוא לא יהיה לבדו: דורות רבים ילוו אותו. מעפר נולד ולעפר ישוב, אך בין זה לבין זה ימצא יופי שניתן לו חינם, ללא תמורה." ~ רות בונדי, "שברים שלמים"
"ופני כולם נהרו בקורת־רוח, כאילו לא הייתה מלחמה, כאילו לא היו בתוך הרכבת המסיעה אותם לעמדות בקרבות עקובים מדם ולטבח, אלא ישבו באיזה בית־קפה בפראג אל שולחן קלפים." ~ ירוסלב האשק, "החייל האמיץ שווייק"
"טיול בפעם הראשונה בעיר זרה הוא כמו רומן חדש. לפעמים הוא הבטחה לאהבת נצח ולעיתים קרובות אכזבה גדולה ומפח נפש... ופראג? על פראג אף אחד לא אומר שהוא לא סובל אותה או שהוא מאוהב בה נואשות." ~ אביבה לורי, "התענוגות של פראג"