"הו! איך לא אשתוקק לנצחיות, לטובה שבטבעות, לטבעת הנישואין של השיבה הנצחית? מעולם לא פגשתי באישה שאתה הייתי רוצה להעמיד ולדות, אלא אם כן הייתה זו האישה אשר אהבתי. כי אהבתיך, הו נצחיות! כי אהבתיך הו נצחיות!"
"ואתה, אוהב האמת, אל תהיה קנאה בלבך מפני מבקשי־המוחלט והדוחקים האלה! מעולם עוד לא נתלתה האמת בזרועו של מי שמבקש את המוחלט."
"כל הבארות העמוקות חוות לאט: זמן רב עליהן לחכות עד אשר תדענה מה נפל אל מעמקיהן. לא בשוק ולא בתהילה כי אם מחוץ להם קורים כל הדברים הגדולים. לא בשוק ולא בתהילה כי אם מחוץ להם שכנו ממציאי הערכים החדשים מאז ומעולם."
"האוויר אשר סביבכם וסביב סעודותיכם מעופש תמיד: מחשבות הזימה שלכם, שקריכם וסודותיכם הלוא ממלאים את האוויר! קודם כל, העזו להאמין לכם עצמכם - לכם ולבני-מעיכם! מי שלא מאמין לעצמו משקר תמיד."
"ברח לך ידידי אל בדידותך! אני רואה אותך עקוץ מעקיצותיהם של זבובים ארסיים. ברח לך אל המקום אשר אוויר עז וחזק נושב שם!"
"ברח לך אל בדידותך! חיית קרוב מדי אל הקטנים ואל העלובים. ברח לך מפני נקמתם הסמויה מן העין! כנגדך אין הם אלא נקמה."
"הלא כאילן האדם. ככל אשר ירבה לשאוף אל על ואל אור יגבירו שורשיו כמיהתם ארצה, מטה, לחושך, לתהום – לרשע."
"החטא לאלוהים היה לפנים גדול החטאים, אך הנה מת האלוהים ובזאת מתו גם החוטאים ההם. כעת הדבר האיום ביותר הלא הוא לחטוא לארץ."
"אהבה מהי? בריאה מהי, ערגה מהי? כוכב מהו? אלו שאלות אשר ישאל האדם האחרון ובעיניו ימצמץ. אותה שעה והנה צמקה וקטנה הארץ ועליה מדדה האדם האחרון המקטין את הכל. ואת מינו אין להכחיד כאשר לא יוכחד מין הפרעוש; האדם האחרון יאריך ימים יותר מכל שקדם לו."
"זה דבר חכמתו: 'היה ער על מנת שתיטיב לישון'. ואכן, אלמלא היה בהם, בחיים, טעם, וחייב הייתי לבחור בשטות כלשהי, הייתה זו לי המובחרת שבשטויות."
"האם מכירים אתם את בהלת הנרדם? חיל ורעדה אוחזים אותו עד בהונות רגליו, כי הנה הקרקע נשמטת מתחתיו והחלום מתחיל."
"כל כולי גוף, ושום דבר זולתי זאת. ונפש אינה אלא מילה למשהו השייך לגוף. הגוף הוא בינה גדולה, ריבוי בעל משמעות אחת, מלחמה ושלום, עדר ורועה."
"מכל הנכתב, אינני אוהב אלא את מה שאדם כתבו בדמו. כתוֹב בדם: ונוכחת לדעת כי הדם הוא הרוח." ~ עמ' 39
"תהא עבודתכם קרב, יהא שלומכם נצחון!." ~ עמ' 46
"על כן אני מצווכם לאבד אותי ולמצוא את עצמכם; ורק לאחר שהתכחשתם לי כולכם, אשוב אליכם." ~ עמ' 77
"על מנת שיהא היוצר הוא עצמו הילד הנולד מחדש, חייב הוא לרצות גם להיות היולדת וגם צירי היולדת." ~ עמ' 83
"כך אומרת לי מידת הצדק: "בני-אדם אינם שווים. וגם אין זה מן הראוי שייעשו שווים!"." ~ עמ' 97
"מי ששנוא על הבריות כזאב על הכלבים: הלא הוא הרוח החופשי, העויין רסן, הבלתי סוגד, השוכן יערות." ~ עמ' 99
"רעב, אלים, בודד, חסר אלוה: כה רוצה את עצמו רצון לביאי. חופשי מאושר עבדים, גאול מאלים וסיגודים, חסר-פחד ומטיל-פחדים, גדול ובודד: זה רצונו של איש האמת." ~ עמ' 100
"אכן, יש בקרבי דבר אשר לא בר-פציעה הוא ולא בר-קבורה, וסלעים יפוצץ: שמו: רצוני. דומם ובלתי-משתנה הוא צועד דרך השנים. את דרכו מבקש הוא לעשות על רגלי, זה רצוני העתיק; טעמו קשה-לב ולא בר-פציעה הוא." ~ עמ' 108]
"מי שכורח לו להיות יוצר במלכות הטוב והרוע: אכן, כורח הוא לו להיות תחילה משמיד ולנפץ ערכים." ~ עמ' 112
"'על טעם ועל טעימה אין להתווכח? והרי כל החיים אינם אלא וויכוח על טעם וטעימה!." ~ עמ' 113
"יש מי שבדידותו היא בריחת חולה, ויש מי שבדידותו היא בריחה מפני החולים." ~ עמ' 168
"את היוצר הם שונאים יותר מכל: את זה השובר לוחות וערכים ישנים, את השובר הם מכנים עבריין. כי הנה הישרים – אינם יכולים ליצור: הם תמיד ראשית הקץ: - הם צולבים את מי שכותב ערכים חדשים על לוחות חדשים, הם מקריבים לעצמם את העתיד – הם צולבים כל עתיד האדם! הישרים – מאז ומתמיד הם היו ראשית הקץ!'." ~ עמ' 206