רבי יהושע בן לוי (ריב"ל) היה תנא ארץ-ישראלי ושני מאמרים שלו מופיעים במשנה. מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. יש להבדיל בינו לבין האמורא רבי יהושע בן לוי המפורסם, שחי בדור הראשון, בראשית המאה השלישית, בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.
- "בשעה שאדם הולך בדרך, סיעה של מלאכים מהלכין לפניו ומכריזין ואומרין: תנו מקום לאיקונין (דמות) של הקדוש ברוך הוא."
- "בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם שנאמר (תהלים נא, יט) 'זבחי אלהים רוח נשברה', ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנאמר (תהלים נא, יט) 'לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה'." ~ מסכת סוטה ה' ב'
- "כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר (תהלים נ, כג) 'ושם דרך אראנו בישע אלהים'." ~ מסכת סוטה ה' ב'
- "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר (בראשית ז, ח) 'מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה'." ~ מסכת פסחים ג' א'
- "מלה בסלע ומשתוקא(שתיקה) בשתים." ~ ויקרא רבה ט"ז ה'
- " 'אֶל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ' ריב"ל פתר קריא(דרש הפסוק) באלו שפוסקים צדקה ברבים ואין נותנין." ~ ויקרא רבה ט"ז ה'
- "'בורא ניב שפתים' ר' יהושע בן לוי אמר אם הניבו שפתיו של אדם בתפלה יהא מובטח שנשמעת תפלתו." ~ ויקרא רבה ט"ז ט'
- "לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים שאפילו מאה באים אחריו קבל עליו שכר כולם." ~ מסכת ברכות מ"ז ב'
- "המהלך בדרך ואין עמו לוייה יעסוק בתורה שנאמר (משלי א, ט) 'כי לוית חן הם' חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר 'כי לוית חן הם לראשך' חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר 'וענקים לגרגרותיך' חש במעיו יעסוק בתורה שנאמר 'רפאות תהי לשרך' חש בעצמותיו יעסוק בתורה שנאמר 'ושקוי לעצמותיך' חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר 'ולכל בשרו מרפא'." ~ מסכת ערובין נ"ד א'
- "מאי דכתיב (תהילים קכב) 'עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם' מי גרם לרגלינו שיעמדו(שיחזיקו מעמד) במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה." ~ מסכת מכות י' א'
- "ארץ ארץ הכניסי פירותייך! למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו." ~ כשראה שהארץ מצמיחה יבול רב לאחר החורבן, מסכת כתובות קיב א'
- "גדול הוא השלום, שהשלום לארץ כשאור לעיסה." ~ מסכת דרך ארץ זוטא ,פרק השלום
- " 'מלכות הולכת ומלכות באה' - גזירה הולכת גזירה באה ומתחדשת על שונאי ישראל ,'הארץ לעולם עומדת' - ישראל לעולם עומדין. לא עזבן ולא מיעזבן לא כלין ולא מיכלין שנאמר: 'כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם' (מלאכי ג) כשם שאני לא שניתי ולא אני עתיד להשתנות, כך אתם בית יעקב לא כליתם ולא עתידין אתם ליכלות אלא 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום' (דברים ד)." ~ מסכת דרך ארץ זוטא ,פרק השלום