אליס מונרו (10 ביולי 1931 – 14 במאי 2024) היא סופרת קנדית, זוכת פרס נובל לספרות ב־2013. הוגדרה על ידי חברי הוועדה שהעניקו לה את הפרס כאמנית הסיפור הקצר של זמננו.
"כל הישיבות האלה, באוטובוסים עצמם או בתחנות, היו אמורות דווקא להיות עניין מבורך. עבודת יומה לא כללה הרבה ישיבה."
"היא אהבה את העבודה – זה העסיק את מחשבותיה במידת־מה והתיש אותה כך שהצליחה להירדם בלילות."
"זאת הייתה הפעם השלישית שעשתה את הנסיעה הזאת. בפעמיים הראשונות הוא סירב לראות אותה. היא גמרה אומר שאם יסרב גם הפעם, היא תחדל לנסות."
"אני בקושי זוכרת את החיים האלה. כלומר, אני זוכרת חלקים מהם בבירור, אך ללא ההקשרים הדרושים כדי ליצור תמונה ראויה."
"החלה את חייה מחדש. היא השאירה מאחור את כלי הכסף והחרסינה ואת התוכניות לעיצוב הבית ואת גינת הפרחים שלה ואפילו את הספרים."
"הפילוסופיה שלו, כפי שניסח זאת בשלב מאוחר יותר, הייתה לקבל בברכה כל מה שקורה. כל דבר הוא מתנה. אנחנו נותנים ולוקחים."
"היא לא הייתה זעפנית מטבעה. היא הייתה להוטה מדי לעשות רושם טוב. היא אהבה שאנשים אוהבים אותה."
"ככה זה עם ילדים קטנים – כל דבר שעושה האח הבוגר יותר ורב־ההשפעה משום מה לא נראה חריג."
"התינוק זע בבטנה, כך שיכולתי להרגיש אותו. הוא עתיד היה להיקרא ברנדי – כבר היה ברנדי – בין שיהיה בן ובין שיהיה בת."
"אני תמיד אמרתי שכן, והתכוונתי לזה, כי חשבתי שאם הולכים לסרט או להביט באגם יוּרוֹן או אוכלים במסעדה, פירוש הדבר שנהנים."
"היא צעירה ממני אבל נדמה לי שחכמה ממני במידת מה, או לפחות אופטימית יותר לגבי מה שהיא מכנה 'גירוש השדים שלי'."
"הוא היה נמוך יותר משזכרתי, כפי שבדרך כלל נראים לנו מבוגרים שאנחנו זוכרים מהילדוּת."
"זה לא קשור לנסיבות. לא תאמיני כמה זה טוב. קבלי הכול, והטרגדיה תיעלם. או תשכך לפחות, ואת פשוט שם, ממשיכה להתקיים בעולם בשלווה."
"מי יודע, אולי יום אחד יהפוך כל זה לסיפור משעשע שהיא תספר לאנשים. זה לא יפתיע אותה."
"תמונות שלמות של אנשים מבשלים או צופים בטלוויזיה – התרחשויות שהילכו עליה קסם, גם אם ידעה שבפנים אין בעצם שום דבר מיוחד."
"אין אנשים רבים שיכולים להתמודד עם סיוט כזה יפה כמוה, גם אם העולם ממאן ברוב קמצנותו להעניק לה ולו קמצוץ של הערכה."
"מידה מסוימת של מודעות לעצמה כאל גיבורת טרגדיה רומנטית ליוותה אותה במסעותיה ממקום למקום."
"אפופת חרדה ודאגות תמידיות ובה בעת מרוגשת. אפשר להתעלות מעל לחיי הרגע ולשמוע את העולם רוחש מאחורי הקירות."