סו-וון היו מוסדות החינוך הנפוצים ביותר בקוריאה במהלך אמצע עד סוף שושלת ג'וסון. הם היו מוסדות פרטיים, ושילבו את הפונקציות של מקדש קונפוציאני ומכינה. במונחים חינוכיים עסקו הסו-וון בעיקר בהכנת תלמידים לבחינות בשירות המדינה. ברוב המקרים, סו-וון שירת רק תלמידים ממעמד היאנגבאן האריסטוקרטי. ב-6 ביולי 2019, הכיר ארגון אונסק"ו במקבץ של תשעה סו-וון השוכנים בקוריאה הדרומית כאתר מורשת עולמית בשם "סו-וון, אקדמיות נאו-קונפוציאניות קוריאניות".