לנגדוק הוא חבל ארץ היסטורי בדרום צרפת, באזורים שבהם חיו צרפתים דוברי אוקסיטנית. באופן מסורתי ובחלוקה המנהלית של צרפת המודרנית, התחלק חבל לנגדוק לשני חלקים: לנגדוק עילי Haut-Languedoc, התואם בערך את מידי-פירנה של ימינו, ולנגדוק תחתי Bas-Languedoc התואם בערך את לנגדוק-רוסיון של ימינו. שם החבל, כמו שם השפה המדוברת בו, נגזר מהדרך שבה ביטאו תושבי המקום את המילה כן – òc (אוק), להבדיל מתושבי צרפת הצפוניים. משמעות המילה לנגדוק היא 'שפת אוק'. הערים העיקריות בחבל הן טולוז ומונפלייה. בימי הביניים נשלט החבל על ידי הרוזנות לבית טולוז. במאה ה-12 היה חבל לֶנְגָּדוֹק בעל רמת עיור גבוהה ועשיר למדי. הוא לא היה נתון למרותו של מלך צרפת, והשלטון בו התפזר בין אצילים מקומיים, הרוזנים מבית טולוז, והוויקונטים מבית טרנקבל ומועצות הערים. באותה תקופה החלה להתפשט בו כת דתית שאוהדיה נודעו כ"קתרים", ואשר בצרפת כונו "אלביגנזים" על שום מרכזם בעיר אלבי. לאחר שמספר חסידיה של הכת הלך וגדל בהתמדה במאה ה-13, היה החבל זירת קרבות של מסע הצלב האלביגנזי, שהביא לדילול האוכלוסייה ושינוי אופיו. במהלך האירועיים האלה עברה השליטה על החבל לידי בית המלוכה הצרפתי. במסגרת רפורמת החלוקה המנהלית משנת 2016 בצרפת התמזגו מחדש לנגדוק העילי או מידי-פירנה עם לנגדוק התחתי או לנגדוק-רוסיון כדי ליצור חבל מנהלי שכונה "אוקסיטניה"