כל

כֹּל גם כָּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כול[1]
הגייה*	kol
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש	כ־ל־ל א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	נ"י: כָּל־, כ': כֻּלִּי, כֻּלּוֹ, כֻּלָּהּ, כֻּלְּךָ, כֻּלֵּךְ גם כֻּלָּךְ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּם, כֻּלָּן, כֻּלְּכֶם, כֻּלְּכֶן[2]

	הגיה
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. מִלָּה הַבָּאָה לְתָאֵר דָּבָר שָׁלֵם, לְהוֹרוֹת שֶׁחֲלָקָיו אוֹ פְּרִיטָיו מְצוּיִים בִּמְלוֹאָם.

   • ”וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה“ (בראשית ב, פסוק ו)
   • ”וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ...“ (בראשית יא, פסוק ח)
   • ”...אֶת־הַכֹּל, נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ“ (דברים ב, פסוק לו)
   • ”וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד־הַגָּדוֹל וְעַד בָּנִים וּבָנוֹת, וּמִשָּׁלָל, וְעַד כָּל־אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם: הַכֹּל הֵשִׁיב דָּוִד“ (שמואל א׳ ל, פסוק יט)

2. מִלָּה הַבָּאָה לְהוֹרוֹת עַל הַכְלָלָה, עַל אֹסֶף שֶׁל דְּבָרִים בְּלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

   • ”כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא...“ (קהלת א, פסוק ז)
   • ”כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר / שִׁירָה חֲדָשָׁה אֶת־בֹּקֶר חַיֵּיהֶם הִרְנִינָה...“ (לְבַדִּי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”...קְחָה נַפְשִׁי וְאֶשְׁלֶה / לְמַעַן מִשְּׂאֵתִי הַיְגוֹנִים / בְּכָל יָמַי אֲנִי רַע דַּל וְחוֹלֶה...“ (עֲזָבַנִי כְּאִלּוּ, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
   • "עַל כָּל אֵלֶּה / שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב / עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ / עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק" (עַל כָּל אֵלֶּה, מאת נעמי שמר)

3. לשון המקרא בִּשלילה שׁוּם דָּבָר, כְּלוּם, אַף לֹא שֶׁמֶץ.

   • ”מַה־שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ“ (קהלת א, פסוק ט)
   • ”אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם־לֹא־תֶחְסַר כֹּל בָּהּ...“ (דברים ח, פסוק ט)

4. בהשאלה: כִּנּוּי לִכְלַל הָאֲנָשִׁים, לֶהָמוֹן, לַצִּבּוּר הַסּוֹבֵב.

   • ”נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, צִיץ נָכְרִי לַכֹּל/ פֶּרֶא לֻמַּד אוֹר־יָהּ, שֶׁלֹּא נִסָּה בָּעֹל...“ (נֶטַע זָר אַתְּ לְעַמֶּךְ, מאת שאול טשרנחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הוּא האמין, כי יש אוצרות יקרים מפז והם – שמש, מרחב־שדות, רחמי־אב. רבים ושונים דיברו וכתבו על זה לפניו. אך הוא הראון חי את הדברים לעיני כול“ (חיי פרנציסק איש אסיזי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מקור המילה מקראי, כן אחות לה המילה "כְּלָל" בהיפצל הלמ"ד. כמו־כן, יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות; פיניקית: 𐤊𐤋 (כִּיל), ערבית: ڪُلّ (כֻּלּ), ארמית: כָּל, אכדית: kullātu, kalu.

צירופים

• אדון כל הארץ
• אחרי ככלות הכל
• איזהו חכם הלומד מכל אדם
• אלף כל
• בכל מכל כל
• ידו בכל ויד כל בו
• בכל אופן (בכ"א)
• בכל זאת (בכ"ז)
• בכל לבבו
• בכל מאודו
• בכל נפשו
• בכל תוקף
• טלית שכולה תכלת
• ככלות הכל
• כל דאלים גבר
• כל דכפין
• כל טוב
• כל יכול
• כל כך (כ"כ)
• כל כלב ביג'י יומו
• כל נדרי
• לא כל שכן
• לכל היותר
• לכל הפחות
• לכל הרוחות
• לכל מאן דבעי
• לעיני כל
• מכל מקום
• סוף טוב הכל טוב
• סך הכל (סה"כ)
• על כל פנים
• רובו ככולו
• כל הביצים בסל אחד

נגזרות

• כלשהו
• כולם

מילים נרדפות

• כלל

תרגום

• איטלקית: ogni‏, tutto‏‏‏‏
• אנגלית: every‏, each‏, all
• אספרנטו: ĉiu‏‏‏‏
• גרמנית: jeder‏, alle‏‏‏‏
• הודית: सब‏‏‏‏ (תעתיק: sab)

हर‏‏‏‏ (תעתיק: har)

• הולנדית: alle‏, ieder‏‏‏‏
• הונגרית: minden‏‏‏‏
• טורקית: bütün‏, tüm‏, her
• יוונית: παν‏‏‏‏ (תעתיק: pan)

όλα‏‏‏‏ (תעתיק: óla)

• יידיש: אלע‏, יעדער‏‏‏‏
• יפנית: 全‏‏‏‏ (תעתיק: zen)

毎‏‏‏‏ (תעתיק: mai)

• כורדית: giş‏, tev‏, hemû
• לטינית: omnis‏‏‏‏
• נורווגית: alle‏, hver‏‏‏‏
• ספרדית: todo‏, cada‏‏‏‏
• ערבית: كل‏‏‏‏ (תעתיק: כֻּלּ)
• פולנית: wszystek‏, każdy‏‏‏‏
• פורטוגלית: todo‏, cada‏‏‏‏

• פרסית: هر‎‏‏‏‏ (תעתיק: הר)

همه‎‏‏‏‏ (תעתיק: המה)

• צ'כית: každý‏, všichni‏‏‏‏
• צרפתית: tous‏‏‏‏
• קוריאנית: 모든‏‏‏‏ (תעתיק: modeun)

전‏‏‏‏ (תעתיק: jeon)

• רומנית: tot‏, fiecare‏‏‏‏
• רוסית: весь‏‏‏‏ (תעתיק: ves')

вся́кий‏‏‏‏ (תעתיק: vsjákij)

• שוודית: alla‏, varje‏‏‏‏

ראו גם

• כללי
• הכלה, הכללה
• הכיל
• כָּלַל
• התכלל
• נכלל

הערות שוליים

1. בצורת יחיד נסמך מנוקדת הכ"ף בקמץ קטן, ולכן בַּכְּתיב חֲסר הניקוד תיכתב היא ללא ו'.
2. ובמליצה המקראית באות גם צורות מוארכות: כֻּלָּנָה (משלי, ל"א, כ"ט), כֻּלָּהַם (שמואל ב', כ"ג, ו'). כמו"כ בחז"ל מצויה הצורה "כֻּלְהֶם" - נסתר רבים (לדוגמא: ירושלמי סנהדרין ז ז).

כָּל

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	כל
שורש וגזרה	כ־ו־ל
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא מדד. הכניס חומר לכלי וידע את מידתו כמותו או משקלו.

   • ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם“ (ישעיהו מ, פסוק יב)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא, שורש כ-ו-ל מלשון הֵכִיל.^[1] בארמית, השורש מקביל למדד^[2] (בעיקר נפח, שלמדידת אורך משמש השורש 'משח'); השווה: ”וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר“ (שמות טז, פסוק יח) = ”וְכָלוּ בְעוֹמְרָא“ (אונקלוס על שמות טז – פסוק יח). משם החידוש כִּיֵּל בעברית. השורש גם קיים בערבית ‫كَيَّلَ‬ (כַּיַּלַ) 'מדד'.

נגזרות

• מכילתא

מילים נרדפות

• מָד,מדד

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• הכיל
• מכולה

1. יסטרוב.
2. CAL.