שמאי

שַׁמַּאי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שמאי
הגייה*	shamay
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ו־ם
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ שַׁמָּאִים; נ׳ שַׁמָּאִית, נ"ר שַׁמָּאִיוׁת; שַׁמַּאי־, ר׳ שַׁמָּאֵי־

1. לשון ימי הביניים אדם שמקצועו להעריך שׁוֹוְיים (לָשׁוּם) של דברים (כגון בתים, כלי רכב, סחורות, וכו') או של נזק לדברים.

   • "'האיגוד הישראלי של שמאים בוחנים, הוקם בשנת 1950 על ידי קבוצת שמאים, ברובם יוצאי אירופה, שעסקו במקצוע השמאות בארצות מוצאם, ומיעוטם תושבי הארץ." ("אודות האיגוד", באתר איגוד שמאי הביטוח בישראל)
   • "המתחזה לשמאי מקרקעין או המשתמש בתואר שמאי מקרקעין או בכינוי דומה העשוי ליצור רושם שהוא שמאי מקרקעין, והוא אינו שמאי מקרקעין, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין" (חוק שמאי מקרקעין תשס"א-2001, סעיף 13(ג))
   • ואם לאו שימכרנו יקח ג' שמאים וישומו המשכון כמה הוא שוה לימכר בשוק וימכרנו באותה שומא (טור חושן משפט עג)

1. לשון חז"ל שם פרטי לזכר.

גיזרון

• הפועל שָׁם. על־אף שהמילה נובעת מהשורש שׁ־ו־ם, מגזרת נחי ע"ו, היא בנויה כאילו הייתה מגזרת נחי ל"ה.

צירופים

• שמאי מקרקעין
• שמאי ביטוח
• שמאי רכב
• שמאי רכוש
• שמאי ימי
• שמאי חקלאי
• בית שמאי (2)

נגזרות

• שמאות

תרגום

אנגלית: assessor‏‏‏‏ גרמנית: Gutachter‏‏‏‏ ספרדית: tasador‏‏‏‏ צרפתית: évaluateur‏‏‏‏

ראו גם

• נישום
• שומה

קישורים חיצוניים

• אתר איגוד שמאי הביטוח בישראל

ערך בוויקיפדיה: שמאי (מקצוע)