שכונה

שְׁכוּנָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שכונה
הגייה*	shkhuna
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־כ־ן
דרך תצורה	משקל קְטוּלָה
נטיות	ר׳ שְׁכוּנוֹת; שְׁכוּנַת־, ר׳ שְׁכוּנוֹת־

שכונת הדר הכרמל בחיפה.

1. לשון חז"ל חלוקה מוגבלת של אזור מיושב רחב יותר למספר רחובות, בסדר גודל הנע בדרך כלל סביב מרחק הליכה.

   • ”הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר, גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה; וּבֶן לֵוִי, גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.“ (משנה, מסכת מכות – פרק ב, משנה ז)
   • ”מָצָא שְׁלֹשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה, הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק טז, משנה ג)
   • ילדי השכונה אוהבים לבלות בגן השעשועים המקומי.

2. האזור המיושב המקורב למקום כלשהו, על כל דייריו.

   • אני אוהב את השכונה במקום החדש. אנשים מאוד נחמדים.

3. במלעיל כל קבוצה משמעותית של אנשים אשר אינם מקורבים בדם, היוצרים קבוצה חברתית מקורבת.
4. [סלנג] התנהגות לא מקצועית.

   • קבלת הפנים לטראמפ היא אפילו לא שכונה, זה שוּק. (יוסי ורטר, "כותרת הכתבה". ‏הארץ‏, 22/05/2017).

תרגום

• אנגלית: neighborhood‏‏‏‏ (1,2)
• צרפתית: quartier‏‏‏‏ (1) ; voisinage‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• פרבר
• שיכון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שכונה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכונות