צנה

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צינה
הגייה^*	tsina
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־נ־ן
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר': צִנּוֹת או צִנִּים, נ"י: צִנַּת־

טמפרטורה נמוכה.
- ”כְּצִנַּת־שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר; צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.“ (משלי כה, פסוק יג)
- ”אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִסְטְנִיס, מְחַמְּמִין לוֹ חַמִּין וּמַטִּילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן, כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתָן.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה ה)
- ”נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה – וַיִּפֹּל קַו-אוֹר / וַיַּכֶּנָּה, / צִנָּה הִכְּתָה לְבָבִי: עוֹד אַחַת מְעַט –/ וְדִמְעָתִי אֵינֶנָּה.“ (נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא / וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.“ (כִּנֶּרֶת, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

צִנָּה א