עוה

לערך העוסק בעַם קדום מחבל עזה; ראו עוים.

עִוָּה א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עיווה
שורש וגזרה	ע־ו־י/ה
בניין	פִּעֵל

1. קלקל. הפך את הסדר.

   • ”גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּה“ (איכה ג, פסוק ט)
   • ”הִנֵּה ה' בּוֹקֵק הָאָרֶץ וּבוֹלְקָהּ וְעִוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ יֹשְׁבֶיהָ“ (ישעיהו כד, פסוק א)

גיזרון

• מקראי קרוב אל עות.

צירופים

• עיווה פניו

מילים נרדפות

• העוה

ניגודים

• סדר
• תקן

עִוָּה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיווה
הגייה*	'iva
חלק דיבר	שם
מין
שורש	{{{שורש}}}
דרך תצורה
נטיות

1. לשון המקרא (משמעות משוערת) שם מקום שתושביו הוגלו ע"י סנחריב מלך אשור.

   • ”אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד, אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם, הֵנַע וְעִוָּה, כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.“ (מלכים ב׳ יח, פסוק לד)

גיזרון

• יש שפירשו שהמילה אינה שם אלא פועל, ראו פרשנים מפרשים. ויש שפירשו שהוא שם מקום, תוך הסתמכות על פסוק אחר: ”וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם...“ (מלכים ב׳ יז, פסוק כד) וכן תרגם בפשיטתא בשני המקומות: "עוא". רוזנמילר וגזניוס הביאו לכך ראיה נוספת, שאם היה פועל היה צריך לומר: "הנעתי ועויתי" בגוף ראשון.

פרשנים מפרשים

• תרגום יונתן: "טַלְטְלִינוּן וְאַגְלִיאִינוּן".
• ר"א מבלגנצי: "הנע– הגלה את עמו, ועוה– את ארצו".
• שד"ל פירש שהוא שם של עבודה זרה, ו"מלך" בפסוק הוא הכינוי לע"ז (כמו "מֺלֶךְ"), והציע להגיה בעקבות תה"ש "ענה", והכוונה לאלהות "עֲנַמֶּלֶךְ" שהיו עובדים אותה בעיר סְפַרְוַיִם.

עָוָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עווה
שורש וגזרה	ע־ו־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא עשה שלא כהוגן.

   • ” לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים“ (אסתר א, פסוק טז)
   • ”אָנָּא הַשֵּׁם, עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה ח)

גיזרון

• מקראי

נגזרות

• עוון

מילים נרדפות

• חָטָא

עַוָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עווה
הגייה*	{{{הגייה}}}
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ עַוּוֹת, ס׳ עַוַת

1. לשון המקרא שבר, קלקול.

   • ”עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה גַּם זֹאת לֹא הָיָה עַד בֹּא אֲשֶׁר לוֹ הַמִּשְׁפָּט וּנְתַתִּיו.“ (יחזקאל כא, פסוק לב)
   • ”הוה על הוה. / עוה על עוה.“ (אשמתנו כי רבה, מאת שלמה הבבלי, באתר מאגרים)

2. חטא, עוון.

   • "רוח אמונה ודעת חונני, אל אתקלה בעווה‏^[1]" (11Q1, תחינה לישועה)
   • ”טורח עותינו בים הצלל נא. / ידידיך מצרה הציל נא.“ (שבעתא למשמרות, מאת פינחס הכהן, באתר מאגרים)

גיזרון

 1. הופעה יחידה במקרא. יש מפרשים בהוראת עי - מקום חרב. ויש שפירשו שאינו שם־עצם אלא תואר נקבה.

מילים נרדפות

• שֶׁבֶר (1)
• קלקול (1)
• עוון (2)
• חטא (2)

ראו גם

• עי
• עוות
• רעיון עועים

1. יש שפענחו: "עויה"