סגנון

סִגְנוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סגנון
הגייה*	signon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ג־נ־ן, גזור שם
דרך תצורה	משקל קִטּוֹל
נטיות	ר׳ סִגְּנוֹנוֹת גם'׳ סִגְנוֹנִים

1. מאפיינים של יצירה, עיצוב, התבטאות, התנהלות ואורח חיים, הניתנים לזהוי ומייחדים אותם.

   • ”דאמר רבי יצחק: סגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנבאים בסיגנון אחד“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף פט, עמוד א)
   • ”בתחילת תקופת הרנסנס, סגנון הציור באירופה הפך ריאליסטי וטבעי יותר.“ (מתוך הערך ציור בויקיפדיה)
   • יצא לאור תקליט חדש בסגנון heavy metal. ‏

2. דרך ביצוע מיוחדת בטכניקה מוגדרת.

   • ”סגנון החזה נחשב לסגנון השחייה הקשה ביותר מבחינה טכנית והוא האיטי ביותר. לעומת זאת, בשחייה עממית חזה נחשב לסגנון קל למדי, משום שהוא נוח ואפקטיבי כשהמטרה אינה התקדמות מהירה.“ (מתוך הערך שחיית חזה בויקיפדיה)

3. לשון חז"ל נס, דגל, בד המונף בראש תורן ולו לרוב משמעות סמלית.

   • ”ספר משנה תורה היה סגנון ליהושע“ (בראשית רבה, פרשה ו, סימן ט)

גיזרון

• לשון חז"ל, מלטינית: signum – נס, סימן.

צירופים

• אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד

נגזרות

• ס־ג־נ־ן
  • סגנן
  • מסוגנן

מילים נרדפות

• סטייל

תרגום

• אנגלית:style‏‏‏‏‏ (1, 2), standard‏‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• אופנה