סגד

סָגַד

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	סגד
שורש וגזרה	ס־ג־ד
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא השתחווה לאל בעת פולחן דתי.

   • ”וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יִסְגָּד-לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה.“ (ישעיהו מד, פסוק יז)
   • ביבשת אמריקה חיים ילידים שסוגדים לשֶׁמֶשׁ.

2. עברית חדשה התמסר בכל ליבו לאדם נערץ עד כדי התבטלות עצמית, כאילו מדובר באלוהות.

גיזרון

• המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: סְגַד; ערבית: سَجَدَ (סַגַדַ); געז: sigidi) ስግድ).

מידע נוסף

השורש סג"ד מופיע בתנ"ך רק בהקשר לעבודת אלילים כמו שנאמר יסגדו אף ישתחוו (ישעיהו מו, ו) מלבי"ם: הסיגוד אינו לשם אלהות רק לשם סגולה וההשתחואה הוא לשם אלהות ומוסיף יסגדו במה שחושבים את הפסל כטלמסאות להוריד השפע על ידי פעולת הסגידה שיעשו כנגדו.

צירופים

• תעלא בעידניה סגיד ליה

נגזרות

• סגידה
• מסגד

תרגום

• אנגלית: worship‏‏‏‏
• ערבית: عَبَدَ‏, سَجَدَ‏‏‏‏

ראו גם

• סיגד
• קָד
• כרע
• השתחוה