מפרק

יש להוסיף לדף זה את הערכים: מְפָרֵק, מִפֹרָק.

מִפְרָק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מפרק
הגייה*	mifrak
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ר־ק
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מִפְרָקִים

1. מקום שבו מתחברים שני אברים או יותר.
2. בהשאלה (מכאניקה) מחבר מכני בעל אילוצים על התזוזה ועל הסיבוב היחסי של הגופים המחוברים אליו.

גיזרון

• שורש מקראי פרק. הנגזרת–'מפרקת', המתייחסת לרוב למפרק צוארי חשוב שבעמוד השדרה, מוזכרת בספר שמואל: ”וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת--כִּי-זָקֵן הָאִישׁ, וְכָבֵד; וְהוּא שָׁפַט אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַרְבָּעִים שָׁנָה“ (שמואל א׳ ד, פסוק יח)
• מצוי בסורית קלאסית, וארמית-יהודית "פִרקַתא" ‏ - מפרקת

צירופים

מפרק נע חופשי מפרק נע חלקית מפרק סחוס

מפרק סינוביאלי מפרק פיברוט מפרק צמוד

מילים נרדפות

• מסב (2)

תרגום

1

אנגלית: joint‏‏‏‏ גרמנית: Gelenk‏‏‏‏ הולנדית: gewricht‏‏‏‏ יוונית: κλείδωση‏‏‏‏ סינית: 关节‏‏‏‏ סלובקית: kíb‏‏‏‏ ספרדית: articulación‏‏‏‏

פולנית: staw‏‏‏‏ פינית: nivel‏‏‏‏ צ'כית: kloub‏‏‏‏ צרפתית: articulation‏‏‏‏ רוסית: сустав‏‏‏‏ שבדית: led‏‏‏‏

2

• אנגלית: ball and socket joint‏‏‏‏

ראו גם

• מרפק
• בֶּרֶךְ

מפרקים עיקריים

צוואר - מפרק לסתי רקתי - עצה וכסל - כתף - מרפק - שורש כף היד - אצבעות - מפרק הירך - ברך - קרסול - אצבעות הרגליים.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מפרק

השורש פרק

ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית הפרדת דבר מורכב לחלקיו גזרה גזרת השלמים הופיע לראשונה בלשון המקרא נטיות הפעלים פ־ר־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל פָּרַק פּוֹרֵק (ב׳ פעוּל: פָּרוּק) יִפְרֹק פְּרֹק לִפְרֹק נִפְעַל נִפְרַק נִפְרָק יִפָּרֵק הִפָּרֵק לְהִפָּרֵק הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל פֵּרֵק מפָרֵק יפָרֵק פָּרֵק לפָרֵק פֻּעַל פֹרַק מפֹרָק יפֹרַק -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְפָּרֵק מִתְפָּרֵק יִתְפָּרֵק הִתְפָּרֵק לְהִתְפָּרֵק