מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מועד |
הגייה* | moed |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ע־ד |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
נטיות | מוֹעֲדִים, מוֹעַדוֹת. נ"ר מוֹעֲדֵי⁻ |
סגירה
- זמן מוגדר. עיתוי.
- ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְֿדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵֿין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹֿת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים“ (בראשית א, פסוק יד)
- ”אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת“ (בראשית יז, פסוק כא)
- ”וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה“ (שמות יג, פסוק י)
- [יהדות] חג.
- [יהדות] שמו של השני מששת סדרי המשנה.
- לשון המקרא מקום מזומן לפגישה.
- ”...לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.“ (שמות ל, פסוק לו)
גיזרון
- השורש י־ע־ד מורה על מיקוד בזמן וגם על יחדות למקום יחד. בכך תואם לשורש ז־מ־ן במובנים זמן וזימן.
- יתכן שקשור לסורית: סורית: ܥܹܐܕ݂ܵܐ (עֵאדָא) - חג (ומשם לערבית عِيد (עַיִד)). השוו גם געז: ዕዋዴ (עֵוָדֶ) - מעגל, מחזור. ערבית: عَادَ (עַאדַ) - לשוב, לחזור (השוו עוד).
מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־ו־ד ב
|
דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
נטיות | נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת |
סגירה
- לשון חז"ל שהזהירו אותו שלא לעשות רע, שיש לו כבר תקדים בעשיית נזקים. שידוע שעלול להזיק.
גיזרון
- מן (העיד) הועד שבמקרא ”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ“ (שמות כא, פסוק כט)
מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | י־ע־ד |
דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
נטיות | נ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת |
סגירה
- לשון המקרא מזומן
- ”וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל“ (ירמיהו כד, פסוק א)
- מכוון
גיזרון
- מן יוּעַד נמצא פעם אחת במקרא במובן זה.
מידע נוסף
- המילה המקראית מועדה ”אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה “ (יהושע כ, פסוק ט) על פי הפרשנים היא שם (תופעה) שנגזר ממוּעָד.