מועד

מוויקימילון, המילון החופשי

לערך העוסק בפועל מועד -מט ליפול; ראו צורת עבר מעד.

מוֹעֵד

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמועד
הגייה*moed
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשי־ע־ד
דרך תצורהמשקל מַקְטֵל
נטיותמוֹעֲדִים, מוֹעַדוֹת. נ"ר מוֹעֲדֵי⁻
סגירה
  1. זמן מוגדר. עיתוי.
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְֿדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵֿין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹֿת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים“ (בראשית א, פסוק יד)
    • ”אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת“ (בראשית יז, פסוק כא)
    • ”וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה“ (שמות יג, פסוק י)
  2. [יהדות] חג.
  3. [יהדות] שמו של השני מששת סדרי המשנה.
  4. לשון המקרא מקום מזומן לפגישה.
    • ”...לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.“ (שמות ל, פסוק לו)

גיזרון

  • השורש י־ע־ד מורה על מיקוד בזמן וגם על יחדות למקום יחד. בכך תואם לשורש ז־מ־ן במובנים זמן וזימן.
  • יתכן שקשור לסורית: סורית: ܥܹܐܕ݂ܵܐ (עֵאדָא) - חג (ומשם לערבית عِيد⁩ (עַיִד)). השוו גם געז: ዕዋዴ (עֵוָדֶ) - מעגל, מחזור. ערבית: عَادَ⁩ (עַאדַ) - לשוב, לחזור (השוו עוד).

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מועדים

מוּעָד א

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשע־ו־ד ב
דרך תצורהמשקל מֻקְטָל
נטיותנ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת
סגירה
  1. לשון חז"ל שהזהירו אותו שלא לעשות רע, שיש לו כבר תקדים בעשיית נזקים. שידוע שעלול להזיק.

גיזרון

  • מן (העיד) הועד שבמקרא ”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ“ (שמות כא, פסוק כט)

צירופים

  • שור מועד

נגזרות

  • מועדות

מילים נרדפות

  • מותרה

ניגודים

מוּעָד ב

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשי־ע־ד
דרך תצורהמשקל מֻקְטָל
נטיותנ׳ מוּעֶדֶת, ר׳ מוּעָדִים, נ"ר מוּעָדוֹת
סגירה
  1. לשון המקרא מזומן
    • ”וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל“ (ירמיהו כד, פסוק א)
  2. מכוון
    • אן מועדות פניך?

גיזרון

  • מן יוּעַד נמצא פעם אחת במקרא במובן זה.

מידע נוסף

  • המילה המקראית מועדה ”אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לָנוּס שָׁמָּה “ (יהושע כ, פסוק ט) על פי הפרשנים היא שם (תופעה) שנגזר ממוּעָד.

צירופים

  • פנים מועדות

מילים נרדפות

  • מיועד

ראו גם

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.