מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מאכל |
הגייה* | maakhal |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־כ־ל |
דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
נטיות | ר׳ מַאֲכָלִים או מַאֲכָלוֹת; מַאֲכַל־, ר׳ מַאֲכְלֵי־ או מַאֲכְלוֹת־ |
סגירה
- לשון המקרא דבר אוכל, דבר מסוים הנועד לאכילה.
- ”וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה.“ (בראשית ו, פסוק כא)
- ”וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה.“ (בראשית מ, פסוק יז)
- ”תנו רבנן: שעה ראשונה - מאכל לוּדים; שניה - מאכל ליסטין; שלישית - מאכל יורשין; רביעית - מאכל פועלין; חמישית - מאכל תלמידי חכמים; ששית - מאכל כל אדם.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף יב, עמוד א)
- "בעלת־הבית השוכנת בכפרי ברזיליה יודעת להשמר מחמת הנמלים האוכלות כל מאכל־אדם עד תומו." (מתוך עיתון "דבר", 2 בספטמבר 1927)
גיזרון
- לשון המקרא.
- בעגת יהדות דרום-מרוקו, תיבת "לְמַאֲכָל" בהוראת "לחם" [1].
צירופים
- דבר מאכל
- עץ מאכל
- צאן מאכל
- מאכל תאווה
- מאכל מלכים
- שמן מאכל
- מאכלות אסורות
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה: מאכל |
ציטוטים בוויקיציטוט: מאכל |
מידע נוסף השורש אכל, ניתוח דקדוקי לשורש ...
השורש אכל |
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | צריכת מזון |
גזרה | גזרת נפ"א |
הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש א־כ־ל הוא שורש מגזרת נפ"א.
נטיות הפעלים
א־כ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָכַל |
אוֹכֵל |
יֹאכַל |
אֱכֹל |
לֶאֱכֹל או לוֹכַל |
נִפְעַל |
נֶאֱכַל |
נֶאֱכָל |
יֵאָכֵל |
הֵאָכֵל |
לְהֵאָכֵל |
הִפְעִיל |
הֶאֱכִיל |
מַאֲכִיל |
יַאֲכִיל |
הַאֲכֵל |
לְהַאֲכִיל |
הֻפְעַל |
הָאֳכַל |
מָאֳכָל |
יָאֳכַל |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִכֵּל |
מְאַכֵּל |
יְאַכֵּל |
אַכֵּל |
לְאַכֵּל |
פֻּעַל |
אֻכַּל |
מְאֻכָּל |
יְאֻכַּל |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַכֵּל |
מִתְאַכֵּל |
יִתְאַכֵּל |
הִתְאַכֵּל |
לְהִתְאַכֵּל |
הערות
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)
|
|
סגירה
משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 175