כינוי

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

שם בלתי רשמי או משני או ביטוי המשמש לציון אדם, קבוצה, או חפץ בנוסף לשם הרשמי או הראשי שלו.
- ”כָּל כִּנּוּיֵי נְזִירוֹת כִּנְזִירוּת; הָאוֹמֵר [...] הֲרֵינִי כָּזֶה, הֲרֵינִי מְסַלְסֵל הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל, הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע, הֲרֵי זֶה נָזִיר.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק א, משנה א)
- ”אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, בְּכָל יוֹם דָּנִין אֶת הָעֵדִים בְּכְנּוּי יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה ה)
- ”באל"ף דל"ת, ביו"ד ה"א, בְּשַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת, בְּחַנּוּן וְרַחוּם, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וּבְכָל הַכִּנּוּיִין, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ד, משנה יג)
- מישהו קרא לי מקצה הרחוב. לא זיהיתי אותו, אבל ידעתי מיד שזה מכר מתקופת לימודיי באוניברסיטה, שכן הוא קרא לי בכינוי שלא שמעתי מאז אותם ימים.

كنية‏‏‏‏ (תעתיק: כֻנְיָה)

про́звище‏‏‏‏ (תעתיק: prózvišče)

כִּנּוּי