מידע נוסף ניתוח דקדוקי - פועל ...
סגירה
- רצה במשהו, רצה שמשהו יקרה, התאוה, אבה.
- ”"וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי.“ (דברים כה, פסוק ז)
- ”"כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ.“ (אסתר ו, פסוק ט)
- {{צט/תנ"ך|לעשות רצונך אלוהי חפצתי|תהלים
- ”לֹא אֶחְפֹּץ בְּזִיק מִמְּדוּרַת הֶעָבָר/ וְיָדִי לִנְדָבָה לֹא אוֹשִׁיט“ (כֵּן, מוּטָב, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
- ”יַחְפֹּץ (حفظ, יְשַׁמֵּר) זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו [פַחֲדָיו] יְשֹׂרָגוּ“ (איוב מ, פסוק יז)
מידע נוסף
- צורת ההפסק של פועל זה בזמן העתיד הינה: "יֶחְפָּץ".[1]
הערות שוליים
מידע נוסף השורש חפץ ...
השורש חפץ |
השורש ח־פ־ץ הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
ח־פ־ץ |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
חָפַץ |
חָפֵץ |
יַחְפּוֹץ |
חֲפוֹץ |
לַחְפּוֹץ |
נִפְעַל |
נֶחְפָּץ |
נֶחְפָּץ |
יֵחָפֵץ |
הֵחָפֵץ |
לְהֵחָפֵץ |
הִפְעִיל |
הֶחְפִּיץ |
מַחְפִּיץ |
יַחְפִּיץ |
הַחְפֵּץ |
לְהַחְפִּיץ |
הֻפְעַל |
הֻחְפַּץ |
מֻחְפָּץ |
יֻחְפָּץ |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
סגירה