דינר

דִּינָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דינר
הגייה*	dinar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳  דִּינָרִים; דִּינַר־, ר׳ דִּינְרֵי־

1. מטבע, כסף בשימוש בכמה ארצות מדרום וממזרח לים התיכון. דינר ירדני, דינר אלג'ירי, דינר סודני, דינר עירקי.
2. מטבע זהב או כסף שהיה נהוג בימי קדם ברומא, השווה בערכו ל-24 איסרים או ל-12 פונדיונים.

   • "דינר של כסף אחד מעשרים וחמשה בדינר של זהב" (בבא מציעא מד ב)
   • "ר"מ אומר ארבע איסרות איסר לדינר ור' יהודה אומר ארבע פונדיונות פונדיון לדינר ור"ש אומר שמונה פונדיונות שני פונדיונים לדינר" (בבא מציעא נא ב)

גיזרון

• מלטינית: denarius, "עשיריה", מטבע בן עשר יחידות אס (as). עם הזמן שונה ערך המטבע לששה עשר אס, אבל שמו נשמר. בתלמוד נזכר הרבה ונקרא גם זוּז.

צירופים

• דינר זהב
• דינר כסף
• עכבר הרובץ על דינרים

מילים נרדפות

• זוז (2)

תרגום

• אנגלית: dinar‏‏‏‏‏