בפסוק: ”בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברים לב, פסוק ח) הצורה המקורית, כך ע"פ מגילת קומראן ותרגום השבעים היא גם כן "בני אלוהים", וההקשר תומך בכך. ייתכן שהשינוי נעשה כדי לטשטש תפיסת עולם פוליתאיסטית ולהחליפה באחת לאומנית.
גם בבראשית ו, פסוק ח נעשתה צנזורה, אך זו כוונה רק מבחינה פרשנית: ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי קָרֵא לְהוֹן בְּנֵי דַיָּנַיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מְקַלֵּל לְכָל מַאן דְּקָרֵא לְהוֹן בְּנֵי אֱלָהַיָּא.“ (בראשית רבה, פרשה כו, סימן ה) וכל המפרשים המסורתיים הלכו אחריו (אם כי תרגום אונקלוס לא אוחז בדעה זו). יש הטוענים כי זו הסיבה בגללה ספר חנוך לא נכלל בקנון המקראי.