בוגד

בּוֹגֵד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בוגד
הגייה*	boged
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־ג־ד
דרך תצורה	משקל קוֹטֵל
נטיות	נ׳ בּוֹגֶדֶת, ר׳ בּוֹגְדִים, נ"ר בּוֹגְדוֹת

1. מי שפועל במסתרים וחותר תחת אוהביו; שאינו גלוי בכוונותיו להרע לאלו הקרובים לו; שמפר ברית.

   • ”הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד וְלֹא-בָגְדוּ בוֹ; כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ-בָךְ.“ (ישעיהו לג, פסוק א)
   • ”וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ; וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה.“ (משלי ב, פסוק כב)
   • ”שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת; מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה.“ (משלי כה, פסוק יט)

גיזרון

• לשון המקרא בינוני מן הפועל בגד.

נגזרות

• בוגדני

ניגודים

• נאמן
• מסור

תרגום

• אנגלית: cheater‏, traitor‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בוגד