ריאליזם כיור המטבח
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריאליזם כיור המטבח או ריאליזם קיטצ'ן סינק (באנגלית: Kitchen sink realism) היא תנועה תרבותית בריטית שהתפתחה בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20[1] בתיאטרון, אמנות, רומנים, קולנוע ומחזות טלוויזיה, שבדרך כלל ניתן לתאר את גיבוריה כ"צעירים זועמים" שהתפכחו מהחברה המודרנית. היא השתמשה בסגנון של ריאליזם חברתי (אנ') שתיאר את המצבים הביתיים של בריטים ממעמד הפועלים, שחיו בשכירות צפופה ומבלים את שעות הפנאי שלהם בשתייה בפאבים מלוכלכים, כדי לחקור סוגיות חברתיות ופוליטיות שנויות במחלוקת, החל מהפלות ועד לחסרי בית. הסגנון הקשוח והריאליסטי עמד בניגוד חריף לאסקפיזם של מה שכונה "המחזה העשוי היטב" של הדור הישן.
הסרטים, המחזות והרומנים המשתמשים בסגנון זה מתרחשים לעיתים קרובות באזורי תעשייה עניים יותר בצפון אנגליה, ומשתמשים במבטא ובסלנג הנשמעים באותם אזורים. המוסכמות של הז'אנר נמשכו בגם בעשור הראשון של המאה ה-21 ומצאו ביטוי בתוכניות טלוויזיה כגון "Coronation Street" ו"איסטאנדרס".
במונח "בית ספר לכיור המטבח" נעשה שימוש לראשונה באמנויות החזותיות, שם השתמש בו מבקר האמנות דיוויד סילבסטר (אנ') ב-1954 כדי לתאר קבוצת ציירים שכינו עצמם "רביעיית האמנויות היפות" ותיארו סצנות מהסוג הריאליסטי של חיי הבית.
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.