Loading AI tools
מתמטיקאית איראנית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מַרים מירזאח'אני (בפרסית: مریم میرزاخانی; 12 במאי[1] 1977, טהראן, איראן – 14 ביולי 2017, קליפורניה, ארצות הברית) הייתה מתמטיקאית איראנית, זוכת מדליית פילדס לשנת 2014. כיהנה כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד מאז 2008 ותחומי המחקר שלה כללו תורת טייכמולר (אנ'), גאומטריה היפרבולית, תורה ארגודית וגאומטריה סימפלקטית.
 | |
| מרים מירזחאני ב-2014 | |
| לידה |
12 במאי 1977 טהראן, המדינה האימפריאלית של איראן |
|---|---|
| פטירה |
14 ביולי 2017 (בגיל 40) סטנפורד, קליפורניה, ארצות הברית  |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
קרטיס מקמולן |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Jenya Sapir, Benjamin Dozier |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Jan Vondrák |
| מספר צאצאים |
1 |
|
mmirzakhani | |
| תרומות עיקריות | |
| "הדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן" | |
  | |
מירזאח'אני נולדה בטהראן. את לימודיה התיכוניים השלימה במסגרת הארגון האיראני הלאומי לתלמידים מחוננים (NODET).
בשנים 1994 ו-1995 זכתה במדליית זהב בשתי אולימפיאדות מתמטיקה בין-לאומיות ברציפות.[2] באוליפיאדה השנייה הייתה לאיראנית הראשונה הזוכה בניקוד מושלם.
בשנת 1999 השלימה תואר ראשון (B.Sc) במתמטיקה באוניברסיטה הטכנולוגית שריף בטהראן. את לימודיה המשיכה בארצות הברית, והשלימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת הרווארד בשנת 2004, בהנחייתו של זוכה מדליית פילדס קרטיס מקמולן (אנ'). הייתה עמיתת מחקר במכון קליי למתמטיקה וכיהנה כפרופסור באוניברסיטת פרינסטון.
מאז 2008 כיהנה כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד.
בשנת 2013 זכתה בפרס רות ליטל סאטר במתמטיקה.
בשנת 2014 זכתה במדליית פילדס, הנחשבת לפרס היוקרתי ביותר בתחום המתמטיקה, והיא האישה הראשונה, וכן גם אזרחית איראן הראשונה, שזכתה בפרס.[3]
מירזאח'אני הייתה נשואה ליאן וונדראק, מדען מחשב צ'כי שעבד בחברת IBM, ולהם בת.
ב-14 ביולי 2017 נפטרה מסרטן השד, שהתגלה בגופה ב-2013.[4]
עם מותה התאבלה עליה איראן, ותמונתה פורסמה בעיתונות האיראנית אף שככלל זו אינה מפרסמת תמונת נשים ללא כיסוי ראש.
מדליית פילדס הוענקה מירזאח'אני ב-2014 עבור "תרומתה יוצאת הדופן לדינמיקה והגאומטריה של יריעות רימן ומרחבי המצבים שלהן". בעבודה מוקדמת, מירזאח'אני גילתה נוסחה לנפח של מרחב המצבים של יריעות עם גנוס נתון, התלויה פולינומית במספר מרכיבי השפה. נוסחה זו הובילה להוכחה חדשה של נוסחת ויטן-קונסביץ' על מספרי החיתוך של מחלקות טאוטולוגיות במרחבי מצבים, ולנוסחה אסימפטוטית עבור הגידול של מספר המסילות הגאודזיות הסגורות ביריעה היפרבולית קומפקטית. בהמשך התמקדה העבודה שלה בדינמיקת טייכמולר של מרחבי מודולי. היא הוכיחה השערה ותיקה של ויליאם ת'רסטון, שלפיה "זרימת רעידת האדמה" במרחבי טייכמולר היא ארגודית.
עבודתה הידועה ביותר היא ביחד עם אלכס אסקין (ולאחר מכן, הורחבה יחד עם אמיר מוחמדי) שבה הם מיינו מידות אינווריאנטיות לפעולה של SL(2,R) על מרחב משטחי ההזזה. הדבר מהווה אנלוג חלש למשפטי רטנר ולעבודה המוקדמת יותר של הלל פורסטנברג על מיון מידות P-אינווריאנטיות. במהלך ההוכחה, הם השתמשו בטכניקות של שיטת האנטרופיה הנמוכה שפותחה בידי אילון לינדנשטראוס, הילוכים מקריים על מרחבים הומוגניים שפותחו על ידי איב בנואה וז'אן-פרנסואה קאנט ובמשפט של ארתור אבילה ומרסלו ויאנה אודות הספקטרום של מעריכי ליאפונוב בפעולה של SL(2,R) על משטחי ההזזה. למשפט קיימים שימושים בנוגע לספירת מסלולי ביליארד מחזוריים.
החל משנת 2021 מוענק פרס הגבולות החדשים על שם מרים מירזאח'אני על ידי קרן פרס פריצת הדרך במתמטיקה. הפרס בסך 50,000 דולר, מוענק מדי שנה לעד שלוש מתמטיקאיות בתחילת דרכן שסיימו את הדוקטורט בשנתיים האחרונות.[5]
אתר האינטרנט הרשמי של מרים מירזאח'אני
הגרדיאן, לראשונה אי-פעם: אישה זכתה במדליית פילדס, הפרס החשוב ביותר במתמטיקה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2014Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
