Loading AI tools
להקת אחיות אמריקאיות ממוצא ישראלי-יהודי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים (מבוטא "הַיים"; באנגלית: HAIM) היא להקת פופ רוק משפחתית אמריקאית ממוצא יהודי. הלהקה מורכבת משלוש אחיות: אסתי חיים (Este Haim; בס, גיטרה וקולות), דניאל חיים (Danielle Haim; גיטרה וקולות), ואלנה חיים (Alana Haim; גיטרה, קלידים וקולות). בנוסף לכלי הנגינה הללו, כל חברה בלהקה יודעת לנגן בכמה כלים נוספים. סגנון הפופ שבאלבומי האולפן שלה שונה מסגנון מוזיקת הרוק שבהופעות החיות שלה.
להקת (האחיות) חיים בהופעה, אפריל 2018 | |
מקום הקמה | לוס אנג'לס |
---|---|
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-2007 |
עיסוק | להקה |
סוגה | רוק • פופ רוק • רוק קל • R&B עכשווי |
חברת תקליטים | רוק ניישן • פולידור • קולומביה |
haimtheband | |
פרופיל ב-IMDb | |
האחיות גדלו במשפחה מוזיקלית והחלו לנגן בכלי נגינה מגיל צעיר בלהקת קאברים בשם Rockinhaim בהובלת הוריהם, מוטי ודונה. האחיות החלו להופיע עם ההרכב בנות ואלי (באנגלית: Valli Girls) בשנת 2005 והוציאו כמה שירים על כפסקול וכאלבום אוסף בשם זה. הן הקימו את חיים בתחילת שנת 2007, אבל לא התייחסו ללהקה כקריירה מקצועית בשנים הראשונות. עם הזמן, דניאל נודעה כגיטריסטית מוצלחת – בתחילה בסיבובי הופעות עם ג'ני לואיס ומאוחר יותר עם ג'וליאן קזבלנקס – וב-2012, חיים הפכה ללהקה רשמית.
המיני-אלבום של הלהקה, Forever (שהופץ להורדה לזמן מוגבל), בשילוב עם ביקורות חיוביות בפסטיבל South by Southwest, הובילו לעסקה עם חברת התקליטים פולידור רקורדס וחוזה הקלטות עם חברת רוק ניישן של ג'יי זי באמצע 2012. הלהקה התחילה להקליט חומר לאלבום הבכורה שלה, Days Are Gone, בסשנים בין הופעות, כולל הופעות בפסטיבל גלסטונברי. האלבום התברג ברשימות עשרת הגדולים במספר מדינות, כולל מקום ראשון בבריטניה. הלהקה זכתה במספר פרסי "הטובים ביותר" עד סוף 2013. היא הייתה מועמדת לפרס האמן החדש הטוב ביותר בטקס פרסי גראמי ה-57 והוציאה את אלבומה השני, Something to Tell You, ביולי 2017.[1]
אלבומה השלישי, Women in Music Pt. III, יצא לאור ב-26 ביוני 2020. הביקורות שהופנו כלפיו היו חיוביות והוא הועמד לפרס גראמי לאלבום השנה.
שלוש האחיות, אסתי אריאל חיים (Este Arielle Haim; נולדה ב-14 במרץ 1986), דניאל שרי חיים (Danielle Sari Haim; נולדה ב-16 בפברואר 1989), אלנה מיכל חיים (Alana Mychal Haim; נולדה ב-15 בדצמבר 1991) נולדו וגדלו באזור עמק סן פרננדו, קליפורניה, להורים יהודים.[2] אביהן הישראלי, מרדכי "מוטי" חיים, ואמן האמריקאית דונה היו שניהם מוזיקאים; אף על פי שהוא היה כדורגלן מקצועי בקבוצת מכבי יפו הישראלית הוא ניגן גם בתופים, בזמן שדונה זכתה בתחרות "The Gong Show" בשנת 1970 כששרה שיר של בוני רייט.[3] בעוד דניאל למדה לנגן בגיטרה בגיל צעיר, מוטי החליט שלאסתי יהיה מתאים יותר לנגן בבס והוא קנה לה גיטרת פנדר יד שנייה ב-$50. ההורים עודדו את האחיות להקשיב לאלבומי הרוק הקלאסיים שלהם משנות ה-70 וכן לאלבומי אמריקנה ובמהלך הילדות שלהן, הקימו להקה בשם Rockinhaim כדי לנגן גרסאות כיסוי בירידי צדקה מקומיים, עם מוטי בתופים ודונה בגיטרה.[4] הלהקה ניגנה מוזיקה טיפוסית של חתונות, כולל השירים "Get Back" של הביטלס, "You May Be Right" של בילי ג'ואל, ו-"Brown Eyed Girl" מאת ואן מוריסון, אבל הופיעה בחינם עבור הקהילה, בכנסיות, בתי ספר ובתי חולים.
דניאל ואסתי היו חברות בהרכב הפופ רוק בנות העמק (Valli Girls), והופיעו ב-2015 בפסקול של הסרט "אחוות הג'ינס". השיר שלהו "אומת העמק" (Valli Nation) מאת "SoCal teen prodigies" הופיע ב-2005 בפסקול טקס פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון, לצד מוזיקאים מוכרים כמו אבריל לאבין, אלישה קיז, סימפל פלאן וגוד שארלוט.[5]
כשהן גדלו, האחיות התעניינו יותר בשילוב פופ ו-R&B עכשווי לתוך המוזיקה שלהם וב-2007 הן החליטו להקים להקה משלהן.[6] בהופעתן הראשונה, השלישייה ניגנה במעדנייה יהודית בהוליווד, וקיבלו תשלום מראש בקניידלעך.[7] הקהל בהופעות הראשונות היה קטן; דניאל סיפרה: "היינו באולמות עם 50 מקומות ואף אחד לא הגיע".
במשך חמש השנים הבאות, הלהקה ניגנה באולמות מקומיים אבל לא שקלה קריירה מקצועית מוזיקלית, שכן כל שלוש האחיות היו עסוקות בפרויקטים אחרים. אסתי למדה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס וסיימה את לימודיה ב-2010 עם תואר באתנומוזיקולוגיה (שהושלם בתוך שנתיים במקום חמש שנים),[8] והתמחתה במוזיקה בולגרית ובמוזיקה ברזילאית.
לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון, דניאל התגלתה על ידי המוזיקאית ג'ני לואיס בג'אם סשן בלורל קניון, אשר הוביל להצטרפות דניאל ללהקת סיבוב ההופעות של לואיס. סולן להקת הסטרוקס ג'וליאן קזבלנקס בא לראות את אחת ההופעות של לואיס בסיבוב ההופעות, והוא בתורו ביקש מדניאל לנגן בגיטרה ובכלי הקשה בסיבוב הופעות הסולו שלו. דניאל ביצעה חזרות עם קזבלנקס והלהקה כל יום במשך חודשיים, מאוחר יותר היא תיארה זאת כ"חוויה מאירת עיניים". לאחר שעבדה עם קזבלנקס מסוף שנת 2009 ועד אמצע שנת 2010, היא נבחנה לסיבוב הופעות כחלק מ-Scarlet Fever, להקת הנשים של סי-לו גרין.
בעוד דניאל נהנתה בסיבובי ההופעות, היא החליטה שהיא מעדיפה לבצע את המוזיקה שלה לצד אחיותיה, ודחתה את עסקת סיבוב ההופעות המשתלמת של גרין. קזבלנקס ייעץ לדניאל לכתוב חומר חזק יותר ולהתמקד בהקלטות, כי הדבר ישפר את הנוכחות שלהם ברשת האינטרנט.
אחרי שניגנו כלהקת חימום בהופעות עם אדוארד שארפ אנד דה מגנטיק זירוס, The Henry Clay People ועם Kesha, חיים הוציאו בפברואר 2012 את המיני-תקליט Forever, אשר כלל שלושה שירים, להורדה בחינם לזמן מוגבל באתר האינטרנט שלהן. דאש האטון הצטרף באופן רשמי ללהקה בתור מתופף במסיבת ההשקה שהתקיימה בתיאטרון הבוטלג בלוס אנג'לס. הוא בנו של דני האטון[9] מלהקת Three Dog Night והכיר את אסתי חברתית אחרי שהיא צפתה בהופעה של הלהקה הישנה שלו, Wires on Fire.[10] המיני-תקליט משך את תשומת הלב של תעשיית המוזיקה בעקבות סדרה מוצלחת של הופעות בפסטיבל South by Southwest במרץ.[11] דניאל סיפרה שהמופע הראשון היה "אולי אסון", אבל שאר המופעים משכו יותר תשומת לב. ביוני לאחר מכן, חתמה הלהקה על עסקה עם חברת התקליטים Polydor בבריטניה.[12]
בחודש יולי, חברת התקליטים העצמאית National Anthem, פרסמה מחדש את המיני-תקליט Forever על תקליט ויניל של עשרה אינץ', שהכיל קטע נוסף על שלושת השירים המקוריים – רמיקס של "Forever" מאת דן ליסביק.[13] לאחר שהופיעו כלהקת חימום בסיבוב ההופעות של Mumford & Sons בסיבוב ההופעות שלהם בארצות הברית באוגוסט,[14][15] חיים יצאו לסיבוב הופעות בבריטניה בפעם הראשונה בנובמבר 2012[16] ואז חיממו את Florence and the Machine בסיבוב ההופעות שלהם בבריטניה ואירלנד בדצמבר.[17][18]
מגזין המוזיקה הבריטי ניו מיוזיקל אקספרס דירג את שיר הנושא של Forever כשיר הרביעי הטוב ביותר לשנת 2012.[19] ב-4 בינואר 2013 ה-BBC הודיעה כי חיים הגיעה לראש סקר תעשיית המוזיקה השנתי שלהם, "הצליל של 2013", למציאת מופעי המוזיקה החדשים והמבטיחים לשנה הקרובה.[20] הלהקה גם חתמה על חוזה ניהול עם התאגיד Roc Nation, וחזרה להופיע בSouth by Southwest במרץ 2013.[21] בתחילת 2013, השתתפו באלבום האולפן השלישי Indicud, של אמן ההקלטה האמריקאי קיד קודי בשיר "Red Eye".[22] דניאל חיים הופיעה ברצועה הראשונה, "You're No Good", באלבום השני של מייג'ור לייזר, Free the Universe, לצד סאנטיגולד, ויבז קרטל ויסמין.[23]
הלהקה הקליטה במשך שנה את האלבום הראשון שלה, Days Are Gone, בסשנים בין הופעות חיות. הלהקה התנסתה במכונות תופים ובתוכנת המוזיקה GarageBand, שהוסיפה השפעות היפ הופ ו-R&B לסאונד הקיים שלה. פולידור המליצה על המפיקים אריאל ראצ'שייד וג'יימס פורד לעזרה עם האלבום והציעה להרחיב את השימוש בסינתיסייזרים, מה שקירב את סגנון האלבום לפופ.[24] חלק מהקלטות התופים נעשו בטכניקת Gated Reverb, שהתפרסמה על ידי פיל קולינס.[25] ביוני 2013, הלהקה הופיעה בפסטיבל גלסטונברי ובנוסף הופיעה עם פריימל סקרים כשהוסיפו קולות רקע לשירים "It's Alright, It's OK", "Rocks" ו-"Come Together". הלהקה חזרה להופיע בגלסטונברי ב-2014.[26]
הסינגל "The Wire" פורסם ב-29 ביולי והאלבום אחריו ב-30 בספטמבר.[27] האלבום הגיע למקום ראשון בבריטניה ומאז נמכר שם ב-200,000 עותקים.[28][29] כדי לקדם את האלבום, הלהקה ביצעה את "The Wire" בתוכנית "The Andrew Marr Show" ב-BBC. אסתי הקדישה את השיר לראש ממשלת הממלכה המאוחדת, דייוויד קמרון, שהתארח גם הוא בתוכנית.[30] המהלך ספג ביקורת על שיקול דעת לקוי מג'וני מאר, שהצהיר כי "זה ממש פשוט: הן גרמו לעצמן להיראות כמו אידיוטיות. זה מגוחך. אף אחד לא הצמיד אקדח לראש שלהן. השמרנים ניסו לעשות את אותו הדבר עם הסמית'ס, כדי לשייך אותנו אליהם, כדי להיראות מגניבים". חיים לא הגיבה.[31][32]
בהמשך שנת 2013, הופיעה הלהקה ברחבי אירופה, וגייסה את קלידן ההופעות טומי קינג.[33] כמו כן, הופיעה כאורחת המוזיקלית ב-"סאטרדיי נייט לייב" ב-23 בנובמבר בהנחיית ג'וש האצ'רסון. היא ביצעה את "The Wire" ואת "Don't Save Me" ואסתי החשיבה את ההופעה הזו כמשמעותית במיוחד מאחר שהמורה לדרמה בתיכון אמר לה פעם שהיא אף פעם לא תופיע ב-"סאטרדיי נייט לייב".[34] לאחר מכן החלה בסיבוב ההופעות המרכזי באפריל 2014 שנמשך לחודש מאי.[35]
ב-2014, האחיות הקליטו קולות רקע עם ההרכב The New Basement Tapes עבור האלבום Lost on the River, בשירים "Kansas City" ו-"The Whistle Is Blowing".[36][37][38][39][40][41][42][43][44]
ב-2014, לחיים הוענק פרס "הלהקה הבינלאומית הטובה ביותר" של NME.[45] באוגוסט, הוציאה את הקליפ "My Song 5" בגרסת רמיקס, בכיכובו של הראפר האמריקאי, אייסאפ פרג. זהו הסינגל השישי מתוך, Days Are Gone.[46] חיים וג'ון הדר הופיעו בקליפ של כרומיו, לשיר "Old 45's".[47] באוקטובר, הקליטה גרסת כיסוי לשיר של פליטווד מק "Rhiannon" עם סטיבי ניקס.[48] באוקטובר 2014, התחילה להקליט את אלבומה השני, לאחר שכתבה כמויות גדולות של חומר חדש בסיבוב ההופעות אליו יצאה באותה העת. היא השתתפה בפסקול המקורי של "משחקי הרעב: עורבני חקיין - חלק א'"[49] ושל "מורדים".[50] בנובמבר, ביצעה את "Pray to God", שנכלל באלבום האולפן הרביעי של קלווין האריס, Motion.[51]
הלהקה התיידדה עם הזמרת טיילור סוויפט ויחד הן ביקרו בקטלינה ובמאווי, הוואי.[52] בקיץ 2015, הלקה פתחה המופע של טיילור סוויפט בהופעות נבחרות של "The 1989 World Tour".[53][54] היא הייתה מועמדת לפרס גראמי לתגלית השנה בטקס פרסי גראמי ה-57.[55] דניאל נפצעה בתאונה לפני הטקס, אבל זמן קצר לאחר מכן צייצה בטוויטר שהיא מתאוששת.[56]
במרץ 2016, הודיעה הלהקה על שירים חדשים וסיבוב הופעות חדש בקיץ 2016.[57] בריאיון עם NME שהתקיים ב-18 בינואר 2017, הודיעה על האלבום השני שלה, שיצא לאור בקיץ באותה השנה.[58] באפריל, פורסם קליפ שצולם על ידי פול תומאס אנדרסון לשיר החדש, "Right Now" מתוך האלבום השני שלה, Something to Tell You, שיצא לאור ב-7 ביולי. הסינגל המוביל "Want You Back" יצא לאור ב-3 במאי.[59] ב-13 במאי 2017, הופיעה בפעם השנייה כאורחת המוזיקלית בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב", שם ביצעה את "Want You Back" ואת "Little of Your Love".[60] בתחילת שנת 2018, הודיעה על סיבוב ההופעות "Sister Sister Sister Tour", שהתקיים בארצות הברית,[61] אירופה[62] ובריטניה.[63]
ב-11 בנובמבר 2018, הלהקה הופיעה בווטסייד 2018, עם אמנים כמו רינגו סטאר, ג'יימס טיילור ודון הנלי.[64] ב-6 במרץ 2019, הודיעה כי היא עתידה להופיע בפסטיבל פיצ’פורק השנתי בשיקגו לצד רובין והאחים איסלי.[65] ב-4 באפריל 2019, דניאלה הודיעה באמצעות הרשתות החברתיות של הלהקה כי היא מקליטה מוזיקה חדשה ומתכננת להוציאה לאור בקיץ 2019.[66] דניאל תרמה רבות ל-Father of the Bride; האלבום הרביעי של הלהקה ומפייר ויקנד. ביולי 2019, היא הוציאה לאור את השיר "Summer Girl", שנוצר בהשראת מלחמתו של המפיק ובן זוגה של דניאל, אריאל ראצ'שייד, במחלת הסרטן. הלהקה הצהירה זמן קצר לאחר מכן כי עוד מוזיקה תצא לאור בחודשים הקרובים עם הסינגל "Now I'm in It" שיצא לאור לבסוף ב-30 באוקטובר.[67] בהמשך, הוציאה לאור את "Hallelujah", ב-18 בנובמבר.[68] ב-2 במרץ 2020, שיתפה כי אלבומה השלישי, Women in Music Pt. III, ייצא לאור ב-24 באפריל, עם הסינגל השיווקי "The Steps" שיצא לאור ב-2 במרץ.[69] ב-23 במרץ, הודיעה כי היא דוחה את יציאת אלבומה השלישי ל-26 ביוני בעקבות מגפת הקורונה.[70] ב-22 במאי, הוציאה לאור סינגל נוסף, "Don't Wanna", שהופק על ידי רוסטאם באטמנגליג', ראצ'שייד ודניאל.[71]
בשנת 2020, השתתפה הלהקה בשיר "No Body, No Crime", של טיילור סוויפט, אשר לקוח מתוך אלבומה התשיעי, Evermore.[72] בשנת 2021 השתתפה אלנה כשחקנית בסרט "ליקריץ פיצה" שביים וכתב פול תומאס אנדרסון.
יש שהשוו בין חיים לסגנון הרוק הקל של להקת פליטווד מק משנות ה-70, אף על פי שחברות הלהקה אומרות שהן לא מרוצות מהשוואה זו ומתעקשות שהן מושפעות ממוזיקה יותר עכשווית.[73] לדברי מטרו, המוזיקה של הלהקה נשמעת כמו פולק רוק, "עם סגנונות R&B/היפ-הופ, שנוספו למען הסדר הטוב".[74] הלהקה העריצה את ביונסה והושפעה ממנה. היא כיסתה את השיר שלה "XO" בתוכנית Live Lounge ברדיו 1 של ה-BBC ותיארה את "My Song 5" כ"גנוב" מג'סטין טימברלייק.
הלהקה דחתה את תווית ה"להקת בנות" והעדיפה לקבל יחס של מוזיקאיות לפי יכולותיהן האישיות. אלנה הצהירה, "כאשר אנשים קוראים לנו להקת בנות, אני מקבלת את זה כעלבון – להיות בחורה בלהקה לא אמור להיות משהו יוצא דופן". כל שלוש האחיות מיומנות ביותר מאשר כלי אחד: אסתי מנגנת בגיטרה ובבס, דניאל מנגנת בגיטרה ובתופים ואלנה מנגנת בגיטרה, קלידים ובכלי הקשה. בהופעות חיות, אסתי מנגנת בבס, דניאל מנגנת בגיטרה ושרה ואלנה מנגנת בגיטרה, קלידים וכלי הקשה. כל שלוש האחיות מבצעות הרמוניה ווקאלית בשלושה קולות.[75]
הסאונד של הלהקה בהופעות חיות שונה מזה שבאולפן. כתב ה-NME, הייזל שפילד אמר ש-Days Are Gone "עלול לבלבל את אלו שאהבו את הלהקה בגלל הופעות הרוק החיות המחוספסות". ההקלטות ממחישות את סגנון הפופ הקולי של הלהקה, בעוד הלהקה מנגנת קטעי רוק כמו "Oh Well" של פליטווד מק בהופעה. העבר של הלהקה כלהקת חתונה מימיהם ב-Rockinhaim הוביל אותה לכיסוי שירים רבים בהופעות חיות ובמשדרים ברדיו, כולל "Wrecking Ball" של מיילי סיירוס, "Strong Enough" של שריל קרואו ושל "I'll Try Anything Once" של הסטרוקס (גרסה ראשונית של "חיים רק פעם אחת").[76][77] אסתי מתפקדת כמנהלת ההופעה על הבמה, כשהיא מכריזה על רוב השירים.[78] רבים מתעלולי הבמה שלה, כמו ההתלוצצויות הבוטות והגסות שלה עם הקהל, התייחסותה לעצמה בגוף שלישי והבעות הפנים המשעשעות שלה ("פרצוף הבס") בזמן הנגינה הם המרכיב העיקרי בהופעות החיות של הלהקה ובמידה פחותה יותר, של תדמיתה הציבורית של הלהקה.
האטון אמר כי אסתי היא הבסיסטית שהוא הכי אוהב לנגן איתה. אף על פי שהוא מסרב להופיע בתמונות עיתונות ויחסי ציבור, הוא בכל זאת נחשב למעין חבר בלהקה.
תגובת הביקורת ללהקת חיים חיובית. מאט ג'יימס מ-PopMatters כתב "קשה ממש שלא לאהוב את חיים. הן טריו חביב בהחלט, אם כי קצת מוזר, כשהסיפור שלהן כבר נושאת ריגוש של אגדה".[79] כתב הגרדיאן, אלכסיס פטרידיס שיבח את יכולות כתיבת השירים של הלהקה, כשכתב ש"יש להן סוג מסוים של שלמות פופ רדודה ומבריקה". סאונד הלהקה תואר כ"פולק-חדש-פוגש-R&B-משנות-התשעים"[80] ו"מוזיקה שנשמעת כאילו נכתבה בחופשה על שפת האגם בהשתתפות סטיבי ניקס, ג'ון ווייט ואן ווג".[81]
בסקר של מוזיקת פופ ב-2013, מבקרת האובזרבר קיטי אמפייר שיבחה את הלהקה על "שימוש בווקטור של הרמוניות לחיבור של R&B עם רוק רך משנות השבעים".[82] האינדפנדנט היה אמביוולנטי יותר ללהקה, וכתב כי הן "חסרות משמעותיות בבסיסן" ותיאר את הסגנון המוזיקלי שלהן כ"מחובר בצורה חסרת בושה למורשת של אמנים כמו פליטווד מק והבאנגלס" וסיכם את פועלה של הלהקה כ"בסדר, אבל לא יותר מזה".[83]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.