זלמן רייזן היה בנו של הסופר והמשורר העברי-יידי קלמן רייזן (יק"ר) ואחיהם הצעיר של הסופרים והמשוררים אברהם רייזן ושרה רייזן. מפעלו החשוב ביותר הוא הלקסיקון המלא לסופרי היידיש, "הלכסיקון לספרות יידיש, עיתונותהּ ובלשנותהּ". הלקסיקון, אשר נדפס בארבעה כרכים בין השנים 1926–1930, משמש עד היום כמקור חשוב, עשיר ואמין לתולדות ספרות היידיש שלפני השואה.
רייזן ישב מרבית שנותיו בווילנה, שבה ערך והוציא ספרי לימוד ביידיש, ספרי דקדוק, אנתולוגיות, ביקורות ועוד. היה בין יוזמיו ומייסדיו של הארכיון והמכון המדעי לתרבות יידיש, "ייוו"א" (ר"ת ביידיש: "המכון המדעי היהודי" או "המכון המדעי היידי") – מפעל תרבותי ענק ויחיד מסוגו. המכון נפגע מאוד בשנות הכיבוש הגרמני והשמדת גטו וילנה. רבים ממסמכיו הועברו לניו יורק, שם הוקם מחדש.
על נסיבות הירצחו יש מחלוקת. יש המקדימים את הוצאתו להורג לשנת 1939 לאחר פלישת ברית המועצות לליטא, ויש המאחרים אותה לשנת 1941, לאחר כיבוש וילנה בידי הגרמנים.
היסטוריה של הספרות
פון מענדעלסאן ביז מענדעלע: האנטבוך פאר דער געשיכטע פון דער יידישער השכלה ליטעראטור מיט רעפרדוקציעס און בילדער [יידיש: 'ממנדלסון עד מנדלי: מדריך להיסטוריה של ספרות ההשכלה היהודית עם רפרודוקציות ותמונות'], ורשה: קולטור-ליגע, 1923.
זלמן רייזען, לתולדותיה של הספרות העממית ביידיש (פורסם לראשונה ב"יִיוואָ בלעטער" 3:3, מרץ 1932, עמ' 240–259) חוליות: כתב עת למחקר יידי, מס' 8, חורף 2003 (ניתן לראות את המסמך גם דרך מהדורת האינטרנט של הגיליון: Zalmen Reyzen, On the History of Yiddish Folk Literature)