Loading AI tools
כימאית בריטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורותי קרופוט הודג'קין (באנגלית: Dorothy Crowfoot Hodgkin; 12 במאי 1910 – 29 ביולי 1994) הייתה כימאית בריטית ילידת מצרים זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 1964 עבור מחקריה החלוציים בקריסטלוגרפיית קרני-X, שבאמצעותה מפענחים את המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות.
לידה |
12 במאי 1910 קהיר, מצרים |
---|---|
פטירה |
29 ביולי 1994 (בגיל 84) אילמינגטון, הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | כימיה |
מקום מגורים | בריטניה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | ג'ון דזמונד ברנל |
מוסדות | אוניברסיטת קיימברידג' |
תלמידי דוקטורט | ג'ודית האווארד, ברברה וורטון לואו, טום בלאנדל, Judith Ann Kathleen Howard |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | תומאס ליונל הודג'קין (דצמבר 1937–25 במרץ 1982) |
תרומות עיקריות | |
מחקריה החלוציים בקריסטלוגרפיית קרני-X, שבאמצעותה מפענחים את המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות. | |
הודג'קין הפעילה טכניקות קריסטלוגרפיות בהצלחה לאורך שנים, ופענחה, בין השאר, את המבנה של המולקולות : כולסטרול (1937), פניצילין (1945), ויטמין B12 (1954), אינסולין (1969), לקטוגלובולין, פריטין ווירוס מוזאיקת הטבק.
דורותי קרופוט נולדה בקהיר שבמצרים לזוג ארכאולוגים בריטיים, ג'ון וינטר קרופוט (1959-1873) וגרייס מרי הוד (1957-1877). את ארבע שנות חייה הראשונות עשתה באסיה הקטנה, כשהיא מבקרת באנגליה כמה חודשים בכל שנה. בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה באנגליה בהשגחתם של קרובים ומכרים של המשפחה, ללא הוריה. לאחר המלחמה החליטה אמה להישאר באנגליה כדי לדאוג לחינוך ילדיה; דורותי קרופוט תיארה תקופה זו מאוחר יותר כמאושרת בחייה. בגיל 11 נכנסה לבית הספר היוקרתי על-שם ג'ון לימן בעיירה בקלס שבמחוז סאפוק במזרח אנגליה. לעיתים קרובות יצאה לקהיר ולח'רטום לבקר אצל הוריה. לאתיקה הפוריטנית של שני ההורים, המעלה על נס את חוסר האנוכיות ואת חשיבות התרומה לאנושות, הייתה השפעה רבה על התפתחות הקריירה של קרופוט לעתיד לבוא. ב-1926 עברו הוריה לירושלים, שם שימש אביה כמנהל בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים (British School of Archaeology in Jerusalem הידוע בראשי התיבות BSAJ) עד לשנת 1945, וערך חפירות ארכאולוגיות בעיר דוד בירושלים, בג'רש, חפירות שאליהם הצטרפה דורותי קרופוט כמאיירת של פסיפסים[1] ובעיר שומרון.
אהבתה לכימיה החלה בגיל צעיר, רבות הודות לאמה, שעודדה את העניין שלה במדע. הישגיה הטובים הכינו אותה היטב ללימודים באוניברסיטה. בגיל 18 החלה ללמוד כימיה בקולג' סומרוויל של אוניברסיטת אוקספורד, שהיה באותה עת קולג' לנשים בלבד. באוקטובר 1932 עברה לאוניברסיטת קיימברידג' שם עבדה בהנחייתו של ג'ון דזמונד ברנל, והחלה להכיר בפוטנציאל של קריסטלוגרפיית קרני-X לקביעת המבנה של חלבונים. בטכניקה זו גילו ברנל וקרופוט כי לאנזים כדוגמת הפפסין יש מבנה תלת־ממדי כדורי מוגדר (אם כי הם לא פענחו את המבנה). ב-1934 חזרה לאוקספורד, והקשר שלה עם ברנל נמשך באמצעות חליפת מכתבים, כשהיא נעזרת בו במחקריה על סטרולים ועל האינסולין. הקשר המקצועי הפך לקשר רומנטי. הקשר האישי נותק במרץ 1937 משפגשה קרופוט בתומס הודג'קין ונישאה לו, אבל הקשר המקצועי עם ברנל נמשך שנים רבות אחר כך.
בשנת 1936 החלה לעבוד כעמית מחקר בקולג' סומרוויל, משרה שבה החזיקה עד 1977. ב-1960 התקבלה לחברה המלכותית של לונדון.
עבודתה של הודג'קין על האינסולין הייתה אחת ממשימות המחקר הבולטות שלקחה על עצמה, ופענוח המבנה שלו נחשב בעיניה להישגה הגדול ביותר. העבודה החלה ב-1934, כאשר רוברט רובינסון הציג לה גביש אינסולין קטן. ההורמון לכד את דמיונה, בגלל המבנה המורכב שלו, ובגלל חשיבותו העצומה בפעולתו התקינה של גוף האדם. המבנה המרחבי של מולקולת האינסולין לא היה ידוע באותו זמן, משום שהטכנולוגיה הנגישה היחידה - קריסטלוגרפיה של קרני-X, לא הייתה מפותחת די הצורך. הודג'קין ואחרים השקיעו שנים בשיפור הטכניקה. במשך הזמן הצליחו לפענח את המבנה של מולקולות גדולות יותר ויותר, עד שב-1969, 35 שנים לאחר תחילת הפרויקט, פוענח סוף-סוף מבנה האינסולין. המסע טרם הגיע לקצו - הודג'קין פעלה בשיתוף עם מעבדות שהתמחו בחקר האינסולין, השיאה עצות והרצתה ברחבי העולם על חשיבותו של האינסולין לסוכרת.
האב הרוחני של הודג'קין, ג'ון דזמונד ברנל, השפיע רבות גם על חייה המדעיים וגם על השקפתה הפוליטית. הוא היה אישיות נודעת בקהילה המדעית, חבר המפלגה הקומוניסטית של בריטניה, ותומך נאמן של המשטר הקומוניסטי עד לפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה. כשהודג'קין התייחסה אליו היא קראה לו תמיד בכינויו Sage ("מלומד"), העריכה ואף העריצה אותו. הם היו נאהבים לסירוגין, בשעה שחיי הנישואין הנפרדים שלהם לא התנהלו על מי מנוחות. ב-1937 נישאה דורותי לתומאס ליונל הודג'קין, שגם הוא היה חבר במפלגה הקומוניסטית, אדם אינטליגנטי, רב-קסם ואנרגטי, ומחזר אימפולסיבי. היא אהבה אותו, ותמיד התייעצה בו בבעיות ובהחלטות משמעותיות. דורותי נשאה בשקט את הקשיים שנלוו לחיים עם בעלה. בהמשך הוא עבד כמורה בבית-ספר, כמורה לעובדים, כהיסטוריון וככלכלן. ב-1961 מונה ליועץ של קוואמה נקרומה, נשיא גאנה, ושם נשאר לתקופות ארוכות, שבמהלכן הייתה דורותי מבקרת אותו לעיתים. לזוג נולדו שלושה ילדים.
בשנת 1964 זכתה בפרס נובל לכימיה, ובכך הייתה לאשה החמישית בעולם, והאישה הבריטית הראשונה, שזכתה בפרס נובל[2]. לצד זכייתה זו, קיבלה הודג'קין גם את מדליית קופלי, את מדליית מסדר ההצטיינות, את פרס לנין לשלום מטעם הסובייט העליון של ברית-המועצות (1985-6), הייתה נשיאת אוניברסיטת בריסטול בשנים 1970–1988, והייתה נשיאת האיגוד הבינלאומי לקריסטלוגרפיה בשנים 1972–1975.
{{cite journal}}
: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.