ג'וני מאר

ג'וני מאר (באנגלית: Johnny Marr; נולד בשם ג'ון מרטין מאהר ב-31 באוקטובר 1963 בארדוויק, מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת) הוא גיטריסט, קלידן, נגן הרמוניקה וזמר אנגלי. פרסומו העיקרי בא לו בשנות השמונים של המאה העשרים בעת שניגן בלהקת הסמית'ס בגיטרה. יחד עם מוריסי, חברו ללהקה, הוא כתב את מרבית שיריה. כיום מתגורר מאר בפורטלנד, אורגון. שם ניגן בלהקת "מודסט מאוס" מ-2006. ב-2008 הצטרף ללהקת The Cribs. הוא נחשב לאחד הגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה והוצב במקום ה-51 ברשימת 100 הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון (פורסם ב-2011).

ג'וני מאר
Johnny Marr

ג'וני מאר, 2012
לידה	31 באוקטובר 1963 (בן 60) ארדוויק, מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת
שם לידה	ג'ון מרטין מאהר
שם במה	Johnny Marr
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1982
מקום לימודים	מנצ'סטר קולג'
סוגה	רוק אלטרנטיבי, ג'אנגל פופ, אינדי רוק, אינדי פופ, דאנס אלטרנטיבי
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	ראף טרייד
פרסים והוקרה	MOJO Awards
www.johnny-marr.com
פרופיל ב-IMDb

בילדותו שאף מאר להיות שחקן כדורגל מקצועני, ואף נבחן במועדון הכדורגל מנצ'סטר סיטי. באחד הראיונות עמו סיפר מאר "הייתי טוב מספיק בשביל הסיטי, אבל הם לא חזרו אלי, אולי משום שהייתי השחקן היחיד שם שהתאפר בעיפרון עיניים".

הסמית'ס

ערך מורחב – הסמית'ס

להקת הסמית'ס נוסדה בתחילת 1982 על ידי מאר וחברו ממנצ'סטר סטיבן פטריק מוריסי, שאז עדיין התקרא בשמותיו הפרטיים. מאר צירף את חברו אנדי רורק כבסיסט והלהקה הוחתמה בלייבל האינדי "ראף טרייד רקורדס". הסינגל הראשון "Hand in Glove" יצא ב-13 במאי 1983 ופחות משנה לאחר מכן יצא תקליט הבכורה "The Smiths" שהגיע למקום השני במצעד הבריטי. בתחילת 1985 יצא האלבום השני של הלהקה, "Meat is Murder" שהתאפיין בתכנים פוליטיים יותר. אלבום זה הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. במהלך השנה יצאה הלהקה לסיבובי הופעות ארוכות בבריטניה ובארצות הברית ועבדה על האלבום הבא, "The Queen is Dead".

עם זאת, חילוקי דעות משפטיים עם ראף טרייד עיכבו את האלבום בכשבעה חודשים, לאחר שנסתיימה העבודה עליו בנובמבר 1985. מאר סבל מלחץ רב בשל סיבובי ההופעות המתמשכים ובראיונות מאוחרים יותר התלונן כי בתקופה זו עמד בפני קריסה ושתה כמויות גדולות של אלכוהול. רורק פוטר מהלהקה בתחילת 1986 בשל התמכרותו להרואין. אף על פי שהלהקה המשיכה להצליח במכירות ובהופעות, היחסים בין מאר למוריסי נעשו מתוחים יותר ויותר. מאר עזב בפועל את הלהקה באוגוסט 1987 אך לא נמצא לו מחליף הולם. לאחר צאת האלבום הרביעי והאחרון של הסמית'ס "Strangeways, Here We Come" בספטמבר 1987, התפרקה הלהקה סופית. רצונו של מאר לעבוד גם עם אמנים אחרים הפריע למוריסי, ואילו מאר תוסכל מקבעונותיו המוזיקליים של מוריסי ובמיוחד מחיבתו לגרסאות כיסוי של אמנים משנות השישים כסילה בלאק. בראיון בשנת 1989 טען מוריסי כי העדר מנהל ללהקה בשילוב עם בעיות כספיות הם גורמי הפירוק.

למרות מספר ניסיונות ויוזמות במהלך השנים, סירבו חברי הלהקה להתאחד לשם הופעה משותפת. בריאיון ל BBC באוקטובר 2007 רמז מאר כי איחוד עתידי הוא מן האפשר וכי "דברים מוזרים מזה אירעו בעבר, אולי זה יקרה בעוד 10 או 15 שנים, אבל כעת אני עושה את הקטע שלי ומוריסי את שלו, אז זו בעצם התשובה".

סגנונו של מאר בגיטרה השפיע רבות על נגנים אחרים ממנצ'סטר, כמו ג'ון סקוויר מהסטון רוזס, ואד או'בריאן מרדיוהד.

לאחר הסמית'ס

לאחר פירוק הסמית'ס, שב מאר לעסקי המוזיקה ב-1989. אז הוא שיתף פעולה עם ברנרד סאמנר מניו אורדר וניל טננט מפט שופ בויז ליצירת הלהקה "אלקטרוניק" שהוציאה 3 אלבומים בעשור שלאחר מכן. מאר ניגן גם בלהקת The The בין 1989 ו-1993, ושיתף פעולה עם הרכבים ואמנים כפריטנדרס, בילי בראג, בק ונוספים. בשנת 2000 יסד להקה משלו בשם Johnny Marr and the Healers שזכתה להצלחה צנועה. ב-2006 מאר הצטרף ללהקה האמריקנית Modest Mouse. יחד עם הסולן הראשי של הלהקה, הוא כתב כמה מהשירים מאלבומם We Were Dead Before the Ship Even Sank. האלבום העפיל למקום הראשון במצעד הבילבורד. עבור מאר, הייתה זו הפעם הראשונה בראש מצעד הפזמונים בארצות הברית. הוא גם פעל כמפיק, נגן הופעות והקלטות וכותב שירים.

ב-2013 יצא אלבום הסולו הראשון שלו, "The Messenger". ב-2014 הוא הוציא אלבום סולו נוסף, "Playland"^[1] וב-2018 הוציא את האלבום "Call the Comet".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'וני מאר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'וני מאר
• ג'וני מאר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ג'וני מאר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'וני מאר, באתר ספוטיפיי
• ג'וני מאר, באתר Last.fm (באנגלית)
• ג'וני מאר, באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'וני מאר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'וני מאר, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'וני מאר, באתר Songkick (באנגלית)
• ג'וני מאר, באתר Genius
• ג'וני מאר, באתר SecondHandSongs
• ג'וני מאר, באתר בילבורד (באנגלית)
• שי להב, ג'וני מאר באלבום סולו: לו רק היתה לו כריזמה, באתר ynet, 5 במרץ 2013
• אמרי מרמור‏, "The Messenger" של ג'וני מאר: אלבום חביב של רוקר אגדי, באתר וואלה, 8 במרץ 2013
• בן אליעד, קול הקמפוס, מנצ'סטר סיטי הפסידה, הסמית'ס ועולם המוזיקה הרוויחו, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2013

הערות שוליים

1. Johnny Marr – ‘Playland’ Album Review, NME