בית הספר לאמנויות יישומיות דופררה (בצרפתית: L’École supérieure des arts appliqués Duperré, או בקיצור: École Duperré; בעברית: אקול דופררה) היא מכללה ציבורית לאמנות ועיצוב הנמצאת בפריז, צרפת. היא נמצאת ברחוב דופיט-ת'ואארס, ברובע השלישי של פריז. בית הספר דופררה מכשיר מעצבים צעירים בתחומי עיצוב אופנה וטקסטיל, קרמיקה, עיצוב סביבתי ועיצוב גרפי, והוא באחריות המשרד להשכלה גבוהה, מחקר וחדשנות, משרד החינוך הלאומי (אנ') ומועצת העיר פריז. הוא חבר פעיל ברשתות בתי הספר לאמנות ועיצוב בצרפת וברחבי העולם: חבר באוניברסיטת הסאם (צר') שהיא קהילה של אוניברסיטאות ומוסדות פריזאיים להשכלה גבוהה, הכשרה, מחקר ורשתות עסקיות; חבר ב־IFFTI - הקרן הבינלאומית למוסדות טכנולוגיה לאופנה; חבר ברשת Cumulus - האגודה הבינלאומית של אוניברסיטאות ובתי ספר לאמנות, עיצוב ומדיה; חבר ב־FDE - האגודה הצרפתית של בתי ספר לעיצוב; חבר ברשת Art Accord France - רשת מוסדות ציבוריים לחינוך לאמנות ועיצוב, בתי ספר לאמנויות יפות או בתי ספר גבוהים לאמנות ועיצוב בצרפת; חבר בארגון ELIA (אנ') - הליגה האירופית של המכונים לאמנויות; ושותף לאמנת ארסמוס עם מספר בתי ספר באירופה. אקול דופררה נקרא על שם אדמירל הצי הצרפתי, הברוןגיא-ויקטור דופררה (אנ').
עובדות מהירות בית ספר לאמנות, תקופת הפעילות ...
בית הספר לאמנויות יישומיות דופררה L’École supérieure des arts appliqués Duperré
1864: הקמת בית הספר דופררה לנערות, על ידי החברה להוראת מקצוע נשים. בית הספר הוקם על ידי אליסה למונייה בשדרת מרגריט-דה-רוצ'ואואר (אנ') הפריזאית.
1882: מבנה בית הספר עבר למקום היועד לו מראש, רחוב דופררה (צר') 24, ברובע ה-9 של פריז. מקצועות האמנות והתפירה זכו להגדרה כמקצועות העיקריים של האקדמיה.
1906: עיריית פריז רכשה את בית הספר מהחברה להוראת מקצוע נשים.
1921: מוצגת התערוכה הראשונה פרי עבודתן של תלמידות האקדמיה בגלריית פאלאסיה (אנ').
1923: חנוכת בית הספר דופררה לבנים ברחוב דופיט-ת'ואארס (צר').
1925: יצירות התלמידים משתי המכללות מוצגות בהתערוכה הבינלאומית לאמנויות דקורטיביות ותעשייתיות מודרניות בפריז. לאחר התערוכה המכללה הועברה לניהול משרד החינוך הצרפתי. בשלב זה, תחת ניהול משרד החינוך, שולבו בית הספר לבנים ולבנות לכדי מבנה אחד, שנשא את השם "בית הספר העירוני לרישום ואמנות תעשייתית". כעת המכללה חולקה לשתי מחלקות, כאשר האחת כוללת לימוד יצירת טקסטיל ותורת הפרסום (גרפיקה, פוסטרים), ואילו השנייה כוללת לימודי אמנות ורישום.
1970: המכללה עברה מבנה פעם נוספת, כאשר הפעם מרחוב דופררה לרחוב דופיט-ת'ואארס שם הייתה בעבר האקדמיה לבנים.
1981–1983: המכללה קיבלה תואר של אקדמיה והחלה להעביר קורסי השכלה גבוהה בלבד.
1987: קבלת תעודת מעצבים עבור "טקסטיל וקרמיקה", מה שאיפשר לבית הספר להמשיך וללמד מלאכות מיוחדות. מעט מאוחר יותר הפכה המכללה לחלק מהרשת הבינלאומית של בתי ספר לעיצוב, 'אגודת קומולוס' (אנ').
2005: פתיחת התכנית לעיצוב אופנה, בשותפות עם אוניברסיטת מארן לה ואלה (אנ').
2014: המכללה הופכת לחברה קבועה בארגון IFFTI.
2015: הוצאה ראשונה של כתב העת המדעי "אופנות מעשיות - סקירה היסטורית של ביגוד ואופנה" שנערך על ידי בית הספר דופררה ומכון ספנטריון למחקר היסטורי (צר') (IRHIS) - אוניברסיטת ליל (אנ')/המרכז הלאומי למחקר מדעי ומאז 2019 על ידי InVisu (CNRS-INHA) - יחידת שירות ומחקר של המכון הלאומי לתולדות האמנות (אנ') (INHA) והמרכז הלאומי למחקר מדעי.
2017: יצירת תואר שני בתעשיות אופנה ויצירתיות שבוצע על ידי אקול דופררה, אוניברסיטת פריז III: סורבון-נוול (אנ') ו־CFA Formasup פריז.
2018: יישום התעודה הלאומית של מלאכת יד ועיצוב (DN MADE). אקול דופררה מציע 5 מסלולי לימוד: מרחב, גרפיקה, אופנה, טקסטיל, חומרים. תואר ראשון חדש זה תואם את הסטנדרטים האירופיים של הסכם בולוניה.