Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערכת ה"בוק" (ברוסית: "Бук" – עץ אשור) היא משפחה של מערכות נ"מ מתנייעות לטווח בינוני שפותחה על ידי ברית המועצות ובהמשך על ידי רוסיה. מערכת זו אמורה להתמודד עם מטוסים, מסוקים, כטב"מים, טילי שיוט, ופצצות מונחות. המערכת סומנה על ידי נאט"ו בסימון SA-11 "גדפלי" ו-SA-17 "גריזלי". המערכת נועדה להחליף את מערכת ה-2K12 קוב.
 | |
| מערכת הבוק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מודל נשק  |
| מדינה מייצרת |
 רוסיה |
| משתמשים עיקריים |
הצבא האדום |
| שנת ייצור | 1979 |
| תקופת השימוש |
1979–הווה (כ־45 שנים) |
| דגם קודם | 2K12 קוב |
| מערכה מרכזית |
המלחמה בדרום אוסטיה, מלחמת האזרחים באוקראינה |
| מידע טכני | |
| אורך |
5.55 מ' |
  | |
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| קוד נאט"ו |
Gadfly |
| ייעוד |
מודל נשק |
| ארץ ייצור |
ברית המועצות |
| פעילות מבצעית | המלחמה בדרום אוסטיה |
| מלחמות ומבצעים |
המלחמה בדרום אוסטיה, מלחמת האזרחים באוקראינה |
| תקופת השירות |
1979–הווה (כ־45 שנים) |
| משתמשים |
הצבא האדום |
| פלטפורמת שיגור | רכב שיגור 9K37, 9K317 |
| גרסאות | 9M38, 9M38M1, 9M317 |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע רקטי דלק מוצק |
| משקל | 690 ק"ג, 715 ק"ג |
| ממדים | |
| אורך | 5.55 מ' |
| קוטר | 40 ס"מ |
| מוטת כנפיים | 86 ס"מ |
| ביצועים | |
| מהירות | 3 מאך |
| טווח | 30 ק"מ |
| גובה טיסה | 14,000 מטר |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 70 ק"ג |
| מרעום | קרבה (מכ"ם) |
| הנחיה | מכ"ם חצי אקטיבי |
| | |
פיתוח המערכת החל בשנת 1972. פותחו במקביל שתי מערכות, אחת יבשתית ואחת ימית. בניגוד למערכת הקוב שקדמה לה, הדרישה ממערכת זו הייתה שכל משגר יוכל לשמש כסוללה מלאה ללא תמיכה של כלי רכב נוספים. המערכת הוכנסה לשירות בין השנים 1978-1980. הגרסה הימית, שנקראת 3S-90 "אורגן" משתמשת באותם הטילים. גרסה זו הוכנסה לשירות בשנת 1983 במשחתות מסוג "סוברמני".
בשנת 1983 נכנסה גרסה משופרת שנקראה BUK-M1. בגרסה זו שופרו המכ"ם, סיכויי הפגיעה ויכולות הל"א. גרסה מתקדמת יותר, BUK-M1-2 נכנסה לשירות ב-1998. בגרסה זו ניתן להשתמש בטיל מתקדם יותר, 9M317, בנוסף לדגם הישן יותר. גרסה זו מסומנת על ידי נאט"ו כ-SA-17. במקביל לגרסה היבשתית הוצגה גם גרסה ימית משופרת שסימונה בנאט"ו SA-N-7B ו-SA-N-7C. הצבא הרוסי הכריז על כך שבעתיד תיקלט מערכת מדגם חדש יותר – BUK-M3.
סוללת בוק מורכבת מרכב פיקוד, מכ"ם גילוי, שישה משגרים ושלושה נושאי טילים. זמן הפריסה של הסוללה עומד על כ-5 דקות וכן גם זמן הקיפול. זמן התגובה של הסוללה עומד על 22 שניות. המשגר בנוי על תובה זחלית GM-569 ולו צוות של שלושה לוחמים. למכ"ם של המשגר טווח עקיבה של 32 ק"מ וגובה מרבי של 15-22 ק"מ והוא מסוגל להנחות שלושה טילים בו זמנית למטרה. המשגר נושא ארבעה טילים. למשגר מערכת עקיבה אלקטרו-אופטית בעלת מצלמה תרמית ומד טווח לייזר. מכ"ם המשגר הוא 9S18. מכ"ם הגילוי של המערכת הוא 9S35, בעל טווח גילוי של 85 ק"מ. כל רכב נושא טילים מכיל 13 טילים. המערכת משתמשת במחשב הסובייטי ארגון-15A.
| גרסת המערכת | 2K12 קוב | 9K37 בוק | 9K37M בוק-M1 | 9K37M1-2 | 9K317E | 3S90M/3S90E (הגרסה הימית) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| טיל | 3M9 | 9М38 | 9М38M1 | 9М38M2 | 9M317 | 9M317ME |
| כינוי בנאט"ו | SA-6 Gainful | SA-11 Gadfly | SA-11 Gadfly | SA-17 Grizzly | SA-17 Grizzly | SA-N-12 Grizzly |
| נכנס לשירות | 1966 | 1980 | 1984 | 1998 | 2007 | 2004 |
| מספר טילים למשגר | 3 | 4 | 4 | 4 | 4 | 12/24/36 |
| משקל הטיל | 599 ק"ג | 690 ק"ג | 690ק"ג | 690 ק"ג | 720-710 ק"ג | 581 ק"ג |
| טווח | 24-3 ק"מ | 30-4 ק"מ | 35-3 ק"מ | 42-3 ק"מ | 50-3 ק"מ | 32-2.5 ק"מ |
| רום | 11,000-800 מטר | 14,000-30 מטר | 22,000-30 מטר | 25,000-30 מטר | 25,000-25 מטר | 15,000-15 מטר |
| מהירות הטיל (מאך) | 2.8 | 3 | 3 | 3 | 4 | 4.5 |
במזרח התיכון המערכת מבצעית, בין השאר, בצבאות סוריה ומצרים.
על פי פרסומים זרים, מערכת כזו הושמדה על ידי ישראל בתקיפת חיל האוויר בסוריה ב-31 בינואר 2013, בשיירת נשק שהייתה מיועדת לחזבאללה.
ב-10 בפברואר 2018 ישראל תקפה והשמידה שלוש מערכות של SA-17 וגם SA-5, זאת בתגובה לירי לעבר מטוסי F-16 שאחד מהם הופל בשטח ישראל, כנראה על ידי טיל SA-17.[1][2]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
