Orchestral Manoeuvres in the Dark

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Orchestral Manoeuvres in the Dark

Orchestral Manoeuvres in the Dark (או בקיצור OMD) היא להקת מוזיקה אלקטרונית בריטית שהוקמה בשנת 1978 על ידי אנדי מקלאסקי (שירה, גיטרה בס) ופול המפריס (קלידים, שירה). הלהקה נחשבת לאחת המשפיעות ביותר בז'אנר הסינת'-פופ, עם מכירות של למעלה מ-40 מיליון תקליטים ברחבי העולם[5].

עובדות מהירות מקום הקמה, תקופת הפעילות ...
Orchestral Manoeuvres in the Dark
Thumb
אנדי מקלאסקי (מימין) ופול המפריס ב-1985
מקום הקמה Meols
תקופת הפעילות מ-1978
סוגה אלקטרונית[1]סינת'-פופ[2]ניסיונית[3]גל חדש[4]
חברת תקליטים Dindisc, וירג'ין, Factory, Telegraph
www.omd.uk.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
אנדי מקלאסקי
פול המפריס
מרטין קופר
סטיוארט קרשאו
חברים לשעבר
מלקולם הולמס
גרהאם וויר
ניל וויר
סגירה

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

השנים הראשונות (1975–1979)

מקלאסקי והמפריס נפגשו בבית הספר היסודי במיולס, אנגליה, בתחילת שנות ה-60. הם השתתפו במספר להקות מקומיות, אך חלקו סלידה מרוק גיטרות שהיה פופולרי באותה תקופה[6]. בשנת 1977 הם הקימו את הלהקה The Id, שהופיעה באופן קבוע באזור מרזיסייד עם חומרים מקוריים. לאחר פירוק The Id, הם ייסדו את הפרויקט VCL XI, שהתמקד במוזיקה אלקטרונית ניסיונית.

בספטמבר 1978 הם שינו את שם הפרויקט ל-Orchestral Manoeuvres in the Dark (OMD) והחלו להופיע כצמד, תוך שימוש בסינתיסייזרים ובטייפ 4-ערוצים שכונה "וינסטון". הופעת הבכורה שלהם התקיימה באוקטובר 1978 במועדון Eric's שבליברפול[7]. בשנת 1979 הם הוציאו את הסינגל הראשון שלהם, "Electricity", בלייבל העצמאי Factory Records, שעורר עניין והוביל לחתימה על חוזה עם הלייבל Dindisc.

ההרכב הקלאסי (1980–1988)

במקום לשכור זמן אולפן, מקלאסקי והמפריס השתמשו במקדמה מהלייבל Dindisc כדי לבנות אולפן הקלטות משלהם בליברפול, שנקרא Gramophone Suite[8].

האלבום הראשון שלהם, Orchestral Manoeuvres in the Dark (1980), כלל את הלהיט "Messages". אלבומם השני, Organisation, שיצא מאוחר יותר באותה שנה, כלל את הסינגל "Enola Gay", שזכה להצלחה בינלאומית. בשנת 1981, הלהקה הוציאה את האלבום Architecture & Morality, שנחשב לאחד מהישגיהם הגדולים, וכלל את הלהיטים "Souvenir", "Joan of Arc" ו-"Maid of Orleans".

האלבום הרביעי, Dazzle Ships (1983), היה ניסיוני יותר, וכלל אלמנטים של מוזיק קונקרט וקולאז'ים מרדיו גלים קצרים, אך זכה לפחות הצלחה מסחרית. בתגובה, האלבום Junk Culture (1984) הציג סגנון פופ נגיש יותר והחזיר את הלהקה למצעדי הפזמונים עם הסינגל "Locomotion".

עזיבת המפריס ופירוק הלהקה (1989–1996)

בשנת 1989, פול המפריס עזב את OMD יחד עם מרטין קופר ומלקולם הולמס, והם הקימו את הלהקה The Listening Pool. מקלאסקי נותר החבר היחיד ב-OMD והמשיך להוציא אלבומים תחת שם הלהקה[9].

האלבום Sugar Tax (1991) הציג סגנון דאנס-פופ וכלל את הלהיטים "Sailing on the Seven Seas" ו-"Pandora's Box". האלבומים הבאים, Liberator (1993) ו-Universal (1996), זכו לפחות הצלחה, ובשנת 1996 הלהקה התפרקה.

איחוד וחזרה לפעילות (2006–הווה)

בשנת 2006, ההרכב הקלאסי של OMD התאחד לסיבוב הופעות שבו ביצעו את האלבום Architecture & Morality במלואו, לצד להיטים נוספים[10]. ההצלחה של סיבוב ההופעות הובילה להקלטת אלבום חדש, History of Modern, שיצא בשנת 2010. האלבום זכה לביקורות חיוביות והחזיר את הלהקה לתודעה הציבורית.

בשנת 2013, הם הוציאו את האלבום English Electric, שגם הוא קיבל ביקורות טובות על ידי המבקרים והמעריצים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.