Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (באנגלית: Israeli-American Council, ובראשי תיבות: IAC) (במקור: Israeli Leadership Council) הוא ארגון ללא מטרות רווח הממוקד בבניית קהילה ישראלית-אמריקאית בארצות הברית.
 | |
 | |
| הכנס הארצי של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית, 2016 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 2007–הווה (כ־17 שנים) |
| מיקום המטה | לוס אנג'לס |
| יו"ר | נתי סיידוף |
| מנכ"ל | אילן קאר |
| http://www.israeliamerican.org | |
יו"ר הוועד המנהל הוא נתי סיידוף.[1] קדמו לו בתפקיד אדם מילשטיין,[2] (2012-2019), אלי טנא ודני אלפרט (2007-2012) ושון אבן חיים (2012–2015).
בספטמבר 2023 אילן קאר מונה למנכ"ל הארגון.[3] קדמו לו בתפקיד שוהם ניקולט (2007–2011, ו-2015-2018),[4] ושגיא בלשה (2011–2015).
מטרת הארגון היא לבנות קהילה ישראלית-אמריקאית מאוחדת ומעורבת שפועלת לחיזוק הזהות הישראלית והיהודית של דורות העתיד, הקהילה היהודית-אמריקאית, והקשר שבין העם האמריקאי והעם בישראל.
הרעיון להקמת הארגון נולד בקיץ 2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה כאשר אובחן הצורך לגוף מאחד ומרכז לקהילה הישראלית בארצות הברית. קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מר אהוד דנוך, פנה למספר אנשי עסקים ופילנתרופים וגייס אותם לטובת רעיון הקמת "מועדון" אשר יחבר בין הישראלים-אמריקאים המתגוררים באזור ויתמוך בקהילה המקומית.[5]
מועצת המנהיגות הישראלית Israeli Leadership Council (ILC), הוקם ב-2007 על ידי אנשי עסקים וחברי קהילה משפיעים ביניהם דני אלפרט, אלי מרמור, שהם ניקולט, אלי טנא, סטיב ארדמן, אדם מילשטיין, יוסי רבינוביץ', שון אבן-חיים ונתי סיידוף. ועד זה מינה את דני אלפרט ואלי טנא כיושבי ראש, ואת שהם ניקולט כמנכ"ל-מייסד. החברים המייסדים הונעו מאותם עקרונות וערכים: דאגה לזהות הישראלית-יהודית של הדור השני והשלישי של ישראלים שהיגרו לארצות הברית, חיזוק מדינת ישראל, וחיבור משמעותי לקהילה היהודית-אמריקאית. החזון שלהם היה לבנות מודל חדש, שיהיה ניתן בעתיד לשכפל בכל ארצות הברית.[6]
הפוטנציאל שהקבוצה המייסדת זיהתה היה ב״זהות ההיברידית״ של הישראלים-אמריקאים. היכולת של מהגרים מישראל לדבר את השפה התרבותית הישראלית והאמריקאית מהווה פוטנציאל היסטורי לשמש כגשר חי בתוך העם האמריקאי בכלל, והקהילה היהודית-אמריקאית בפרט. החיבור הייחודי למדינת ישראל, השפה העברית והתרבות וההוויה הישראלית, הופך את הישראלים-אמריקאים לנכס אסטרטגי למדינת ישראל והעם היהודי.[7]
בשנת 2008 נערך האירוע הקהילתי הגדול הראשון של ה-ILC. נכחו בו 1,800 חברי קהילה ומנהיגים מובילים שהגיעו לערב הזדהות והתרמה למען תושבי שדרות. באותה שנה נולדה גם התוכנית הראשונה של הארגון, "צו 8", המארגנת ומשנעת אנשים בקהילה האמריקאית לתמיכה בישראל. עד סוף 2008, יותר מ-25,000 איש השתתפו בפעילויות השונות של הארגון. בארבע השנים הבאות, היקף הפעילות והתוכניות של הארגון השפיעו על עשרות אלפי משפחות ועוררו השראה ביוזמות קהילתיות ברחבי ארצות הברית.[7][8]
בשנת 2013, בעקבות החלטה על מיתוג מחדש של הארגון, ה-ILC שינה את שמו לשם הנוכחי – ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (The Israeli American Council) כדי לשקף את העובדה שמהגרים מישראל הם חלק בלתי נפרד מהאומה האמריקאית והקהילה היהודית-אמריקאית, ולכן גם קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עם מבט אסטרטגי לעתיד.[9]
השם החדש הוכרז במהלך אירוע הגאלה השנתי ב-2013.[10] יום לאחר ההכרזה על שינוי שם הארגון, הפילנתרופים ד"ר מרים ושלדון אדלסון פנו לארגון מתוך רצון לתמוך בהרחבת הארגון והצהירו על התחייבותם לתמוך בארגון במטרה להופכו לארגון כלל ארצי. תוכנית ההתרחבות הארצית של הארגון הושקה, כשהיא מציעה מודל אשר יאחד תחת מטרייה ארגונית אחת ישראלים-אמריקאים מכל רחבי ארצות הברית.[11][12]
תוכנית ההתרחבות של הארגון הושקה. עד שנת 2015, נפתחו 7 משרדים אזוריים: לוס אנג'לס (המטה המרכזי), ניו יורק, וושינגטון הבירה, לאס וגאס, מיאמי, בוסטון וניו ג'רזי. הוועד הארצי של הארגון התרחב וקיבל לשורותיו נציגים מכל האזורים. בשנים 2016-2017 התווספו לארגון 6 סניפים נוספים: אריזונה, שיקגו, פילדלפיה, סיאטל, קולורדו וסן פרנסיסקו.[13]
ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית (IAC) מציע תוכניות ופעילויות רבות לקידום מטרותיו: חיזוק זיקתם של בני הדור השני לישראל ולעם היהודי, חיזוק הקהילה היהודית בארצות הברית ותמיכה במדינת ישראל בנוסף, הארגון מציע מגוון רחב של תוכניות תרבותיות, חינוכיות, תוכניות פיתוח מנהיגות, הסברה ופעילויות לכל המשפחה הן בעברית והן באנגלית, המיועדות לכלל הגילאים.
עיקר הפעילות מחוף לחוף:[14]
קהילה פעילה של ישראלים-אמריקאים ויהודים-אמריקאים שמתחברים דרך השפה העברית, התרבות הישראלית וערכים יהודיים. כל שנה נבחרים בקפידה ספרי ילדים הכתובים על ידי מיטב הסופרים הישראלים להיות הבסיס לפעילויות התוכנית. הספרים שנשלחים מדי חודש לאלפי משפחות ברחבי ארצות הברית, משקפים את התרבות הישראלית, ומטרתם חיזוק הזהות הישראלית ויהודית של דור העתיד. הפעילות של קשת מתרחשת במרכזים קהילתיים, מוסדות חינוך, ובתים פרטיים ומושכת אליה אלפים רבים של משתתפים מדי שנה.
תוכנית לנערים ונערות בגיל תיכון. חזון התוכנית הוא חיבור הדור הצעיר של ישראלים ויהודים-אמריקאים לישראל דרך יזמות וחדשנות. התוכנית עובדת בשיטת הלימוד הקונסטרוקטיבי, כאשר התלמיד יושב ב״כיסא הנהג״ של תהליך הלמידה, תוך כדי ביצוע מטלות לפתרון בעיות מהעולם האמיתי יחד עם מנטורים ישראלים-אמריקאים בכירים מתעשיית ההיי-טק, יזמים ואנשי עסקים המלווים אותם בדרך. באמצעות תוכנית זו, נפגשים הילדים עם ישראל, עם זהותם היהודית ועם הקהילה בדרך מעניינת המאפשרת להם להביא לידי ביטוי את כישוריהם ומסייעת להם לפתח כלים בנושאי: ניהול זמן, משא ומתן, פתרון בעיות ועוד, כלים הרלוונטיים לשנות התיכון, הקולג' ולחיים המקצועיים. התוכנית נקראת על שמו של רב-סרן איתן בלחסן ז״ל, מפקד סיירת צנחנים, אשר נהרג בעת מבצע מיוחד בדרום לבנון בשנת 1999. התוכנית נוסדה ב-2016 ובסוף שנת 2017 נפתחו 32 קבוצות של התוכנית עם כ-1,200 משתתפים.
תוכנית לעידוד מנהיגות סטודנטיאלית פרו-ישראלית במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. התוכנית מספקת בית לסטודנטים ישראלים-אמריקאים ומקום עבורם לחקור ולחזק זהות יהודית וישראלית. התוכנית מאפשרת לסטודנטים ישראלים-אמריקאים להשפיע על החיים היהודיים בקמפוס, להוביל פעילות פרו-ישראלית ולשמש גשר חי בין ישראל ובין הקהילה היהודית-אמריקאית. נכון ל-2017 התוכנית פעילה ביותר מ-80 קמפוסים עם מעל ל-2,000 סטודנטים פעילים.[15][16][17]
תוכנית פיתוח מנהיגות חברתית קהילתית. התוכנית מעודדת חקירת הזהות היהודית והישראלית-אמריקאית תוך שילוב פיתוח תהליכי חשיבה עמוקים בקרב המשתתפים. התוכנית מכשירה ישראלים-אמריקאים כמנהיגי העתיד של הקהילה היהודית-אמריקאית.
יוזמה חברתית קהילתית, בה ישראלים ויהודים-אמריקאים מתכננים ובונים אירועים החוגגים את המורשת והמסורת היהודית בשילוב תרבות ישראלית, סביב ארוחת השבת, ארוחות חג ופסטיבלים קהילתיים. רבים מהאירועים מתנהלים בשותפות עם ארגונים יהודיים נוספים, כגון פדרציות, מרכזים קהילתיים, בתי כנסת, בתי ספר ועוד. בשנת 2016 השתתפו יותר מ-16,000 איש באירועי ״שישי ישראלי״ בקהילות השונות.
מערך תוכניות בינה ודור חדש, תוכניות המקשרות בין צעירים ישראלים-אמריקאים ויהודים-אמריקאים סביב הזיקה והאהבה לישראל. התוכנית בונה רשת חזקה של צעירים שיהיו דור מנהיגי העתיד. התוכנית פועלת במודל של ועדות מקומיות שמובילות אירועים שמשלבים מעורבות קהילתית לצד בניית קשרים חברתיים ועסקיים, כאשר ישראל וישראליות במרכז השיח. התוכנית הפכה להמשך ישיר וטבעי לבוגרי תוכניות ״תגלית״ ו״מסע״, והמשך החוויה הישראלית, מחוץ לישראל.[18][19]
על מנת לשרת את הצורך ההולך וגובר בקרב ישראלים-אמריקאים המתגוררים ברחבי ארצות הברית, פיתח ה-IAC תוכנית המנחה ותומכת בבניית קהילות על ידי מנהיגות ישראלית-אמריקאית ברחבי ארצות הברית בערים בהן אין סניף פעיל של הארגון.
מגוון רחב של אירועים, תוכניות, ופעילות ענפה למען מאמצי ההסברה של ישראל. התוכנית מארגנת, מכשירה, ומנהלת פעילים בקהילות המקומיות, וברשתות החברתיות, לצורך חיזוק מדינת ישראל, דה-לגיטימציה של ישראל מלחמה באנטישמיות ובתנועת ה-BDS. חלק חשוב מהפעילות הוא שיתוף הפעולה של הארגון עם המרכז הבינתחומי הרצליה למלחמה למען ישראל ברשתות החברתיות.
פסטיבל לציון יום העצמאות של מדינת ישראל המתקיים בערים רבות ברחבי ארצות הברית. הפסטיבל הראשון התקיים ב-2012 בלוס אנג'לס בהשתתפות יותר מ-15,000 חברי קהילה, בהשראתו ובמימונו של איש העסקים, נתי סיידוף. ͏בשנת 2017 הפסטיבל נחגג ב-14 ערים שונות ברחבי ארצות הברית, עם יותר מ-40,000 משתתפים.[20][21]
ארגון ה-IAC מפעיל מספר מרכזים קהילתיים במטרה להביא את התרבות הישראלית לתוך מרכז העשייה של הקהילה היהודית-אמריקאית, ולשמש בית לקהילה הישראלית-אמריקאית. המרכז הקהילתי בבוסטון נוסד ב-2014 ובהמשך נפתחו מרכזים קהילתיים בניו ג'רזי ובוושינגטון הבירה בתוך מרכזי ה-JCC המקומיים. בשנת 2015 חברו הפילנתרופים מירי ויצחק שפר, עם נתי ודבי סיידוף, לרכישת המרכז הישראלי-אמריקאי הראשון בארצות הברית - מרכז שפר. בשנת 2017 ביקר נשיא מדינת ישראל רובי ריבלין במרכז, בביקור היסטורי ראשון של נשיא מדינת ישראל בקהילה הישראלית-אמריקאית. הנשיא הגדיר את הישראלים בארצות הברית נכנס אסטרטגי לישראל, וגשר חי בתוך הקהילה היהודית - ״השבט החמישי״.
הארגון מציע עשרות אירועים קהילתיים רחבי היקף כשבמרכזם התרבות וההוויה הישראלית.
ארגון ה-IAC תומך בעשרות ארגונים ללא מטרות רווח שמקדמים את מטרות הארגון. בין השאר ה-IAC הוא התורם הגדול ביותר של תנועת הצופים הישראלית בארצות הברית. הוא גם התורם העיקרי של מרכז ליזמות ישראלית ICON בעמק הסיליקון, ושל מגוון ארגונים שפועלים למען מדינת ישראל.
החל משנת 2014 נערך בוושינגטון הבירה הכנס השנתי הארצי של ה-IAC שנחשב כיום לכנס השני בגודלו בקהילה היהודית-אמריקאית, ואחד החשובים ביותר. אל הכנס מגיעים מנהיגים ומובילי דעה מישראל וארצות הברית. הכנס מייצר מפגש נדיר בין מנהיגות מדינת ישראל, מנהיגות הקהילה הישראלית-אמריקאית, ומנהיגות הקהילה היהודית-אמריקאית. לכנס מגיעים כל שנה פוליטיקאים ישראלים ואמריקאים בכירים, יזמים ואנשי עסקים, פילנתרופים, אנשי רוח ואקדמיה, ראשי ארגונים, ואנשי תקשורת בכירים.
הכנס השנתי הארצי 2014 נערך בוושינגטון הבירה בנוכחות כ-750 משתתפים, ביניהם המושל ומועמד לנשיאות מיט רומני, הסנטור ג'ו ליברמן, השגריר לאו"ם רון פרושאור.[22][23] הכנס השנתי הארצי 2015 נערך בוושינגטון הבירה בנוכחות כ-1,320 משתתפים, ביניהם שרת המשפטים איילת שקד, ראש האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג, השגריר הישראלי רון דרמר.[24]
הכנס השנתי הארצי 2016 נערך בוושינגטון הבירה בנוכחות כ-2,100 משתתפים, ביניהם ראש העיר לשעבר של ניו יורק רודי ג'וליאני, הסנטור צ'אק שומר, השרים יואב גלנט, אופיר אקוניס, השגרירים לשעבר דורי גולד, רון פרושאור ומייקל אורן. מעל 180 דוברים הובילו 43 סדנאות, פנלים והרצאות.[25]
הכנס השנתי הארצי 2017 נערך בוושינגטון הבירה בנוכחות כ-2,700 איש מ-43 מדינות ברחבי ארצות הברית ו-10 מדינות בעולם. בין הדוברים הייתה שגרירת ארצות הברית לאו"ם ניקי היילי, שר התפוצות נפתלי בנט, חברי קונגרס וחברי כנסת, מנהיגים ומובילי דעה רבים.[26][27]
הכנס השנתי הארצי 2024, התקיים במהלך ספטמבר 2024 בסימן "ישראל בלב". הנואם המרכזי היה נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, אשר נאם נאום קמפיין כחודש וחצי לפני הבחירות בהם מתמודד.[28] בגלל נאומו נעדרו מהכנס נציגים רבים מהמפלגה הדמוקרטית. בין המשתתפים בשנה זו, משפחות חטופים ישראליות-אמריקאיות, נציגי משפחות שכולות וכן שבויים ששוחררו. הכנס היה בהנחיה של תמר איש שלום ובין הנואמים הראשונים היה אנדריי קוזלוב, ששוחרר משבי החמאס במבצע ארנון ומרים אדלסון, אשר עם בעלה, תרמה למיתוג מחדש של הארגון כארגון ארצי.
מיום היווסדו הארגון הגדיר כאידאולוגיה אי-התערבות בנושאים פוליטיים שנמצאים בדיון ציבורי בישראל. הארגון מאמין בחשיבות הריבונות והדמוקרטיה הישראלית, ובחשיבות היכולת של תושבי ישראל לקבוע את עתידם וצביון המדינה בהם הם חיים.
מיום היווסדו הארגון שם לו למטרה לחבר ולחזק את הקשר בין העם האמריקאי ובין העם הישראלי תוך כדי מימוש הזכות והחובה של חבריו כתושבי ארצות הברית. הארגון הוא על-מפלגתי, וחבריו מגיעים מרשת פוליטית רחבה, המאפשרת עבודה משותפת עם נבחרי ציבור מהמפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית.
בשנת 2016 יסדו חברי ה-IAC שדולה שמטרתה ייצוג והשפעה פוליטית, תוך הפרדת הפעילות הפוליטית מהפעילות הקהילתית של הארגון. השדולה, מתמקדת בחמש מטרות עקריות[29]:
אתר האינטרנט הרשמי של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (באנגלית)
ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית, ברשת החברתית פייסבוק
ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית, סרטונים בערוץ היוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
