F-14 טומקט

F-14 טומקט (Tomcat; מאנגלית: "חתול"; מקור הכינוי Tomcat הוא באות הקריאה בקשר שניתן לאדמירל תומאס קונולי) הוא מטוס קרב על-קולי, דו-מנועי, דו-מושבי, עם כנף בעלת משיכה משתנה, מתוצרת חברת גראמן האמריקאית. ה-F-14 היה מטוס הקרב העיקרי של הצי האמריקאי להשגת עליונות אווירית בסביבה ימית, הגנת צי ויירוט וסיור טקטי מ-1972 עד 2006. החל משנות ה-90 הופעל ה-F-14 גם במשימות תקיפה באמצעות נשק מונחה, עם ציודו במערכת ה-LANTIRN.

גראמן F-14 טומקט
Grumman F-14 Tomcat

מטוס F-14 טומקט בטיסה מעל ספינת צי ארצות הברית "קארל וינסון"
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס קרב
ארץ ייצור	ארצות הברית ארצות הברית
יצרן	גראמן
טיסת בכורה	דצמבר 1970
תקופת שירות	1973–2006 (כ־33 שנים)
צוות	2, טייס ומפעיל מערכות מכ"ם
יחידות שיוצרו	712
משתמש ראשי	חיל הים האמריקאי (עד 2006)
משתמשים משניים	חיל האוויר האיראני
מחיר	30 מיליון דולר אמריקאי (1998)
ממדים  אורך 19 מטר גובה 4.8 מטר מוטת כנפיים 11.4 מכונס, 19 מטר (מצב פרוש) שטח כנפיים 54.5 מ"ר משקל ריק 19,000 ק"ג משקל מטען מרבי 6,000 ק"ג משקל טעון 28,000 ק"ג משקל המראה מרבי 32,800 ק"ג
ביצועים  מהירות מרבית 2.7 מאך אך הוגבלה על ידי יצרני המנוע ל-2.4 מאך קצב נסיקה 45,000 רגל/דקה טווח טיסה מרבי 3,000 ק"מ סייג רום 18,000 מטר דחף דחף יבש: 13,810 ליברות-כוח (72 קילו-ניוטון) כל אחד 27,800 ליברות-כוח (126 קילו-ניוטון כל אחד)
חימוש  תותחים תותח אחד בקליבר 20 מילימטר טילים AIM-54 פיניקס, AIM-7 ספארו, AIM-9 סיידווינדר פצצות 6 טון פצצות
הנעה  שני מנועי טורבו-מניפה מדגם F110-GE-400 מתוצרת ג'נרל אלקטריק בעלי מבער אחורי
תרשים

המטוס פותח לאחר שבוטל מיזם ה-F-111B, והיה למטוס הקרב הראשון שבתכנונו יושמו לקחי מלחמת וייטנאם. ב-1972 הוא נכנס לשירות הצי האמריקאי, כמחליף ל-F-4 פנטום. המדינה הזרה היחידה שרכשה את המטוס הייתה איראן (79 מטוסים), ב-1976, בתקופת שלטונו של השאה (לפני המהפכה האסלאמית בשנת 1979), שם נכנס לשירות חיל האוויר האיראני האימפריאלי. הוא יצא משירות הצי האמריקאי ב-30 בספטמבר 2006, כאשר ה-F/A-18 סופר הורנט תפס את מקומו. נכון ל-2015, המטוס נמצא בשירות חיל האוויר של הרפובליקה האיסלאמית האיראנית בלבד.

תהליך הפיתוח

F-14 טומקט חמוש בשישה טילי AIM-54 פניקס

המטוס פותח במטרה להחליף את הגרסה הימית של מטוס התקיפה F-111, שהתגלתה ככבדה, מגושמת ובלתי-מתאימה לשירות על נושאות מטוסים. הגרסה הימית בוטלה סופית בשנת 1968. המטוס תוכנן להשתמש במערכות ההנעה והנשק של ה-F-111, ולבצע הסבה מדורגת למערכות חדשות. הדגם הראשון (A) צויד במערכות הישנות, בדגם השני (B) הורכבו מנועים חדשים ובדגם השלישי (D) הוכנסה לשימוש מערכת הנשק החדשה.

המטוס תוכנן כמטוס יירוט, להגנה על ספינות חיל הים מטילי השיוט הסובייטים. הוא נשא שני סוגי מכ"ם, 4 מכ"מי גל-רציף ו-2 מכ"מי פעימות. בעזרתם היה יכול לאתר עשרות מטרות ממרחק 320 ק"מ בו-זמנית. החימוש העיקרי שלו היה טילי אוויר-אוויר AIM-54 פניקס, לטווח 200 ק"מ. את ששת טילי הפניקס שנשא, יכול היה לירות בעת ובעונה אחת אל עבר 6 מטרות שונות. (הטילים האלו הוצאו משירות בספטמבר 2004). F-14 היה המטוס היחיד בעולם הנושא ומשגר טילי פניקס. חימוש נוסף: טילי אוויר-אוויר AIM-7 ספארו, AIM-9 סיידוויינדר ותותח M61 וולקן בקוטר 20 מ"מ. בהמשך, המטוס הותאם לנשיאת חימוש מונחה לתקיפת מטרות קרקע.

דגם A טס לראשונה בדצמבר 1970, דגם B טס לראשונה בנובמבר 1987 ודגם D טס לראשונה בשנת 1990.

בהמשך, חברת גראמן התמודדה במכרז לפיתוח מטוס תקיפה חדש עבור חיל הים והציעה דגם משופר (בשם "סופר-טומקט 21"), אך הפסידה למטוס ה-F/A-18 סופר הורנט של בואינג, בשל מחירו הגבוה של ה"סופר-טומקט".

ה-F-14 וה"סופר-טומקט" הם המטוסים היחידים המסוגלים להתחמש בטילי הפניקס (AIM-54) לטווחים ארוכים במיוחד (מעל ל-210 ק"מ) בעוד ה-F/A-18 יכול לשאת טילים עד לטווח בינוני (מסוג AIM-120 AMRAAM לטווח של כ-75 ק"מ בדגמים הראשונים ו-110 ק"מ בדגם D האחרון).

שירות

המטוס לא נמכר בהצלחה למדינות זרות, בגלל מחירו הגבוה וחוסר יכולתו לתקוף מטרות קרקע. בנוסף לצי האמריקאי, מחזיק חיל האוויר האיראני ב-79 מטוסים מסוג זה, שנרכשו לפני המהפכה האיסלאמית ב-1979. בנוסף חיל האוויר הישראלי בחן את המטוס, אך בסוף בחר ב-F-15 איגל.^[1]

בצי האמריקאי

מטוס F-14 משגר טיל AIM-54 פניקס במהלך אימון

F-14 אמריקאי שנצבע בצבעי חיל האוויר האיראני למטרת ביום אויב

המטוס נכנס לשירות בשנת 1973, והחליף את מטוסי ה-F-4 "פנטום" הוותיקים. בנובמבר 1987 הוצג דגם B, עם מנועים חדשים מתוצרת ג'נרל אלקטריק. בשנת 1990 הוצג דגם D, שצויד במערכות חדשות ומתקדמות. כל המטוסים הותאמו לתקיפה בחימוש מונחה ולפעולה בלילה והותקנו בהם מערכות חדשות. הוא יצא משירות הצי האמריקאי ב-22 בספטמבר 2006, כאשר ה-F/A-18 סופר הורנט תפס את מקומו.

בחיל האוויר האיראני

איראן רכשה 79 מטוסים, והם נפלו לידיהם של מנהיגי המהפכה האיסלאמית בשנת 1979. ארצות הברית סירבה לספק לאיראנים תמיכה טכנית מכל סוג, ואלה העבירו את מערכות המטוס לבדיקה בברית המועצות, שמיהרה לפתח מערכות מקבילות. כיום לא ידוע מה מצב המטוסים וכמה מהם כשירים לטיסה.

טבילות אש והפלות

זוג מטוסי F-14 טומקט בטיסה מעל נושאת המטוסים איינזהאור

• ב-19 באוגוסט 1981, שני מטוסי F-14A הפילו שני מטוסי סוחוי 22 לוביים בטילים.
• ב-4 בינואר 1989, שני מטוסי F-14A הפילו שני מטוסי מיג 23 לוביים בטילים.
• ב-6 בפברואר 1991, במהלך מבצע "סופה במדבר" (מלחמת המפרץ הראשונה), מטוס F-14A הפיל מסוק מי-8 עיראקי בטיל.
• ב-21 בינואר 1991, מטוס F-14B הופל מפגיעת טיל קרקע-אוויר (נ"מ) עיראקי מדגם SA-2. אנשי הצוות נטשו את המטוס - אחד מהם נמלט והסתתר עד שחולץ כעבור שמונה שעות, והשני נפל בשבי העיראקי ושוחרר בסיום המלחמה.
• במסגרת הלחימה ביוגוסלביה בשנת 1999, מטוסי F-14 ביצעו משימות תקיפה וסיור.
• במסגרת הלחימה באפגניסטן משנת 2002, מטוסי F-14 ביצעו משימות תקיפה.
• מטוסי F-14 איראניים השתתפו במלחמת איראן–עיראק (1980–1989),במהלך המלחמה הפילו מטוסי ה-F-14 עשרות מטוסים עיראקים - כולל מספר מטוסי מיג-25 אשר הוטסו בין השאר על ידי טייסים סובייטים. במהלך המלחמה נאלצו האיראנים להתמודד עם בעיות שונות במטוס- בעיקר מחסור בחלפים.

מאפיינים (F-14D סופר טומקט)

מאפיינים כלליים

• אנשי צוות: שניים (טייס וקצין מכ"ם)
• אורך: 61 רגל 9 אינץ' (18.6 מטר)
• מוטת כנפיים: מכונסות - 38 רגל (11.4 מטר), פרושות - 64 רגל (19 מטר)
• גובה: 16 רגל (4.8 מטר)
• שטח כנף: 565 רגל² (54.5 מטר²)
• משקל ריק: 42,000 ליברות (19,000 ק"ג)
• משקל טעון: 61,000 ליברות (28,000 ק"ג)
• משקל המראה מרבי: 72,900 ליברות (32,800 ק"ג)
• הנעה: שני מנועי טורבו-מניפה מדגם F110-GE-400 מתוצרת ג'נרל אלקטריק בעלי מבער אחורי
  • דחף יבש: 13,810 ליברות-כוח (72 קילו-ניוטון) כל אחד
  • דחף עם מבער אחורי: 27,800 ליברות-כוח (126 קילו-ניוטון כל אחד)
• מחיר: 38 מיליון דולר (1998)

ביצועים

• מהירות מרבית: מאך 2.34 (1,544 מיל/שעה; 2,485 קמ"ש) בגובה רב
• מהירות מקסימלית (ללא התחשבות במנועים): מאך 2.7 (2864 קמ"ש) בגובה רב
• רדיוס קרבי: 576 מיל (927 ק"מ)
• טווח: 1,800 מיל (3,000 ק"מ)
• סייג רום: מעל 53,000 רגל (16,100 מטר)
• קצב טיפוס: 45,000 רגל/דקה (230 מטר/שנייה)
• חימוש: תותחים, טילים ופצצות במשקל כולל של 6 טון

חימוש

חימוש במשקל מרבי של 13,000 ליברות (5,900 ק"ג) הכולל:

• תותח: M61 וולקן בקוטר 20 מ"מ
• טילים: AIM-54 פיניקס, AIM-7 ספארו, AIM-9 סיידווינדר
• פצצות: GBU-10, GBU-12, GBU-16, GBU-24, GBU-31, GBU-38, סימן 20, סימן 82, סימן 83, סימן 84

בתרבות הפופולרית

המטוס כיכב בסרט אהבה בשחקים והוא מופיע במשחקי מחשב כמטוסו של הצי האמריקאי בתקופת המלחמה הקרה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: F-14 Tomcat

• סקירה מקיפה על המטוס בפורום פרש
• F-14 של חיל האוויר האיראני, באתר AerospaceWeb
• ניצן סדן, אהבה בשחקים: כך הפכה איראן את ה-F14 למטוס קרב אגדי, באתר כלכליסט, 28 באפריל 2018
• F-14 טומקט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. https://www.iaf.org.il/463-18650-he/IAF.aspx